Language Learning ציבורי
[super 932148]
Language Learning הפודקאסטים הטובים ביותר שיכולנו למצוא
Language Learning הפודקאסטים הטובים ביותר שיכולנו למצוא
Learning a new language is a long process which takes a lot of free time, devotion and effort. Thanks to their portability, podcasts can help people learn a language anywhere - while they commute, walk in the park, and at the time that suits them best, even without Internet access. This catalog is comprised of mostly high-quality podcasts, mainly hosted by renowned professionals. There are language courses that can help you learn Arabic, English, French, German, Spanish, Italian and other languages spoken in the world, ranging from Beginner's courses to Advanced. Also, there are IELTS and TOEFL preparatory courses which can help English learners achieve higher marks. Most of the podcasts focus on enriching one's vocabulary with new words, phrases and idiomatic expressions and providing instructions on how to make small talks and real conversations. Sometimes accompanied by language-learning experts, the hosts discuss about the bests way to learn a language as well as language learning strategies that are proven to work.
עוד
Download the App!
show episodes
 
Loading …
show series
 
יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות.***אם בעבר חששנו שהכתיבה בעולם הדיגיטלי תרדד את העברית, הממצאים מראים שבעולם התגוביות בשיח הפוליטי העברית שולטתתתתתתת!!! זו עוד מסקנה מפתיעה מהשיחה שלי עם ד"ר הילה שו…
  continue reading
 
תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים.***לא אחת שמעתי תלונות שהעברית שלנו אינה לשון קודש כי היא שינתה מילים ששימשו בתנ"ך: בתנ"ך הן שימשו בקודש ואילו היום הן משמשות לחול, כמו משכן (בתנ"ך: משכן העד…
  continue reading
 
מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, ומדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות.***תחשבו רגע מה אתם קונים: ריבת תות או תותים, ריבת אפרסק או אפרסקים? חשבתם פעם מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל בשוק על השלט כתוב: עגבנייה (ב…
  continue reading
 
מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, האם תרגום הוא יצירה חדשה של המתרגם, איך מצליחים לתרגם קטע שיש בו משחק מילים, ומהם שלושת העקרונות המרכזיים שחשוב לדעת כדי להיות מתרגם טוב הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה***כשניגשים לתרגם ספר או שיר – איך ניגשים למלאכה ומה שיטת העבודה: מתרגמים עמוד עמוד? מתרגמים כמה שעות ברציפות או מעט מעט? בשיחה עם המתרגם והמשורר צ…
  continue reading
 
מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית***מה אתם יודעים על ועדת השמות הממלכתית – הוועדה שקובעת את שמות המקומות בארץ? בשיחה עם פרופ…
  continue reading
 
איך ניגשים לחקור אם שם מקום נתון הוא השם המקורי, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות יישובים עתיקים, והאם יש קשר בין פלסטין ובין פְּלֶשֶת ופלישתים, וכיצד קרה שדווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור שוחחנו על איך מזהים שמות מקומות עתיקים וכיצד מוודאים שמות עתיקים מן העבר.***פרופ' אליצור שיתף מהן העקרונות לזיהוי …
  continue reading
 
האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית.***לאחר כ-30 שנות כהונה פרופ' משה בר אשר פורש מפקידו כנשיא האקדמיה ללשון ומשתף איך הוא מרגיש כשהוא שומע "הנשיא לשעבר", מה הדבר שהוא הכי גאה שעשה בעת כ…
  continue reading
 
למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית.***המשך היסטורי של הפרק הקודם שעסק בפיוט הקדום: בשיחה עם חוקר הפיוט פרופ' אפרים חזן דיברנו על השאלה מדוע הפיוט הארץ ישראלי הקדום לא השפיע על שירת ספרד, סקרנו את המשוררים הגדולים בתור הזהב…
  continue reading
 
מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל.***מדהים שמילים שהומצאו לפני שנים רבות רק לצורך שירה משמשים עד היום. זה מה שקרה למילה תֶשֶר – בעבר חלופה למילה תשורה והיום חלופה לטיפ. בשיחה עם פרופ' אפרים חזן דיברנו על עולם הפיוט ה…
  continue reading
 
למה הוא אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד, האם הוא מקריין במלעיל או במלרע את שמות התחנות "שוק הכרמל" ו"אלי כהן" והאם גוגל-מוגל באמת עוזר כשצרודים – שיחה עם הכרוז והקריין אייל גלברג.***תתפלאו אבל הקריין שמקריין את שמות תחנות האוטובוס אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד. למה ואיך הוא יודע לקריין זאת נכון - בשיחה מיוחדת עם הקריין והכרוז אייל גלברג, האיש מאח…
  continue reading
 
למה המשיכו המגורשים לשמר את שפת ארץ מוצאם, איך קרה שבניגוד לדעתו של הרצל וכנגד כל הסיכויים חזרה העברית להיות השפה הרשמית, כיצד השפיע העידן המודרני (האמנציפציה ועוד) על העברית, מה ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו ומהן המסקנות המעשיות מסדרת הפרקים הזו.***בחלק השלישי והאחרון במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו במה שקר…
  continue reading
 
על ההשתלטות של הארמית על העברית, על ההשפעה של כישלון מרד בר כוכבא על העברית, ועל עליית הנצרות והאסלאם והשפעתן על העברית – החלק השני במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל***בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו בתקופת לשון חז"ל דרך ימי הביניים עד גירוש ספרד. בפרק דיברנו על מגוון …
  continue reading
 
על הקשר בין שפה לזהות לאומית, באיזו שפה דיבר אברהם אבינו, על להגים בעברית שבימי המקרא ועוד – חלק ראשון מתוך שלושה המציג את הסיפור ההיסטורי של השפה העברית, מסע של כ-4000 שנה!***באיז שפה דיבר אברהם אבינו, מה היו השמות הקדומים של השפה עברית ועל הקשר בין שפה ובין זהות לאומית – בשיחה עם ד"ר חנוך גמליאל, מחבר הספר "מכל הלשונות" יצאנו למסע אל ההיסטוריה של…
  continue reading
 
עברית במבטא מרוקאי, עברית במבטא תימני, עברית במבטא רוסי ועוד – מסע בין עדות ומבטאים בישראל, ומה מאפיין כל מבטא ומבטא.***למה כשעולים מרוסיה מדברים עברית הם הוגים את הה"א כמו חי"ת ולמה אצל עולים מהונגריה אין חי"ת בכלל, איזו הגייה משקפת השירה של עופרה חזה לעומת גילה בשארי, ועל ההגייה המיוחדת של תנועת a בפרסית – בפרק שכולו מסע בין תרבויות, עדות ומבטאים…
  continue reading
 
אוצר מילים, מין דקדוקי ומבנים תחביריים – תכירו את העברית המשוערת בימי הביניים: כותבים בעברית אבל חושבים בערבית, ויש לכך השפעות על העברית, כולל על עברית ימינו!***זה ניב עברי שאינו מוכר דיו: העברית המשוערת (ועוד שמות לה: עברית תיבונית או ערבית יהודית) – עברית ששימשה בימי הביניים גם בכתיבה (ספרותית ומתורגמת) וגם דיבורם של היהודים בתקופה הזאת.רס"ג כתב …
  continue reading
 
לא מקובל עליי, ברוך ה', ביוף - מבחינת המיעוט הערבי בארץ, העברית הקטנה שלנו היא השפה הגדולה, ולכן בפועל משפיעה על הערבית גם באוצר המילים וגם בביטויים. ומה חושבים על כך הערבים ברחבי העולם?***תמיד מדברים על השפעה של שפות העולם הגדול על העברית הקטנטנה שלנו, והינה בפרק הזה המשוואה מתהפכת - העברית היא השפה הגדולה והיא משפיעה על אחותה הקטנה - הערבית שבפי …
  continue reading
 
בן יהודה ראה בה שפה אחות שאפשר לחדש בה מילים, ז'בוטינסקי ואחד העם לא הסכימו עימו, אבל הערבית לא שאלה איש והשפיעה על העברית במגוון תחומים. שיחה על ההשפעה מימי הביניים ועד ימינו: ביטויים שאולים (יצאת גבר!), "גיור" מילים (התבאס, לכייף) ועוד הפתעות.***המפגש בין עם ישראל לערבים החל לפני שנים רבות, וּכבר בתנ"ך מופיעה המילה "ערבי".יש ארבע תחנות מרכזיות של…
  continue reading
 
לימדו אתכם ש"אתה" משמש רק לנוכח זכר? תחשבו שוב. בפרק תכירו "אתה" בפנייה של אישה לאישה גם בדיון בנושאיים נשיים, "אתה" שאינו פונה למי שמולי אלא למישהו כללי, וגם כמה מילים על העברית המאתגרת של מרב מיכאלי***גם כשאישה מדבר אל אישה וגם כשהיא מדבר על הנושאים נשיים למהדרין אפשר לשמוע משפטים כמו "כשאתה נכנס להיריון" או "בתור מפקדת אתה נחשף לסיפורים ממש מעני…
  continue reading
 
"בקיצור" שאינו מקצר שום דבר, "טוב" שאנו אומרים דווקא כשאנחנו איננו מסכימים, "בוא" שאינו בקשה שמישהו באמת יבוא אליי - פרק על סַמָנֵי שיח: מה התפקיד שלהם, מתי משתמשים בהם ולמה לא כדאי להתעצבן על "כזה כאילו" בשיח דבור.***"טוב, אנחנו מאחרים", "אז מה?", "כזה כאילו", "בוא, תרגיע" - בכל הדוגמות האלה יש מילים שאינן בשימוש המקורי שלהן. ה"טוב" אינו טוב באמת …
  continue reading
 
מאחורי הקלעים של כללי הכתיב חסר הניקוד: ההחלטה לכתוב צוהריים בוי"ו, אימא ביו"ד, ההבדל המבלבל בין כל־ ובין הכול, למה נכון לקבוע כללים אחידים לכתיב, ומדוע כלליים שנועדו לציבור הרחב מחייבים ידע בניקוד - יֶדע שאין לרוב הציבור.***אם הכללים נועדו לציבור שאינו יודע לנקד מדוע חלק מכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) מצריכים ידע בניקוד, מה הסיבה שהחליטו שנכון לקבו…
  continue reading
 
בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין, כמו חשמל ומרגמה. בפרק תגלו מה משמעותן בתנ"ך, אילו תמורות ושינויים חלו במילים עד משמעותם בימינו ואיך קרה אותו שינוי או התרחבות במשמעות.***הנביא יחזקאל ראה חשמל וברור שהוא לא ראה את החשמל במשמעות ימינו. בבית המקדש היו צעצועים וברור שאין הכוונה לכלי המשחק לילדים. בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל…
  continue reading
 
אין נביא בעירו, מלח הארץ, חמור נושא ספרים - אלה ביטויים ופתגמים מהנצרות ומהאסלאם ש"גוירו" לעברית. בפרק תגלו איך זה קרה, מדוע איננו מרגישים בזרותם ואילו עוד ביטויים ופתגמים חדרו לעברית משפות זרות. ***אין נביא בעירו נשמע ביטוי שמקורו בתנ"ך וחמור נושא ספרים נשמע כמו ביטוי מלשון חז"ל. העובדה המפתיעה היא שהביטויים האלה לקוּחים או מהנצרות או מהאסלאם – מה…
  continue reading
 
המילים הראשונות שכל תינוק לומד - אימא ואבא - מקורן בארמית. איך זה קרה, מה לא בסדר בצירוף "מחד גיסא ומאידך" והיכן עד היום אנשים מדברים ארמית.***לא רק קדיש, כתובה והא לחמא עניא - המפגש בין הארמית לעברית עתיק יומין. כבר בתנ"ך יש מילים ארמיות כבר בספר בראשית וכמו כן יש פרקים שלמים בספר דניאל ובעזרא ונחמיה. גם בעברית שלנו יש מילים ארמיות רבות, כולל המיל…
  continue reading
 
מי היו הגננות הראשונות שלא ידעו עברית כשפת אם ולא רצו להיות גננות אבל בשל אהבת העברית והעם היו החלוציות בתחום, ואיך קרה שהסיפור הדרמטי הזה בתולדות העברית אינו נלמד במערכת החינוך - פרק מיוחד שהוקלט בפני קהל.כולנו מכירים את תרומתו של בן יהודה להתחדשות העברית, אבל הסיפור של קומץ גננות נחשוניות צעירות ותרומתן לשיבת העברית לשמש כשפת-אם אינו מוכּר.בפרק ח…
  continue reading
 
גלו מה הדבר המוזר ביותר שביקשו מן האקדמיה לחדש לו מילה, איך נולדת מילה חדשה בעברית, מה הבעיה בהֶלחם של מילים, ואיך קוראים ל"כלי הזה של קוביות הקרח" - פרק מיוחד לשבוע העברית מתוך אירוע של האקדמיה ללשון.***כמה זמן עובר מהרגע שמציעים לאקדמיה ללשון מילה עברית ועד שהיא מאושרת בוועדה, מי חבר בוועדה הזו, מהן הדרכים לחדש מילים, ומה רע בשיטה שרבים אוהבים - …
  continue reading
 
על מלחמות לשון שנמשכו שנים ומי ניצח בהן, מי כתב את המילון עברי הראשון ומי חתום על גילוי השורש התלת־עיצורי בעברית - הכירו את הדמויות המרכזיות שהניחו את היסודות בעולם הלשון והדקדוק בימי הביניים.הרב סעדיה גאון (רס"ג), רד"ק, דונש, שמואל הנגיד - חלק מהשמות מוכרים לכם מכל מיני במות אחרות, כמו פרשנות המקרא, עולם הפיוט ואפילו שם רחוב, ובפרק הזה תכירו את הד…
  continue reading
 
מה בדיוק עשו בעלי המסורה, איך המפעל שלהם משפיע השפעה עצומה עד ימינו, מדוע יש כתיב וקרי במקרא, ומה התנ"ך המדויק ביותר שכדאי לקנות.***הם חתומים על מפעלים אדירים (התקנת הניקוד וטעמי המקרא, ושימור הנוסח בתנ"ך) אבל כמעט שאין מכירים אותם ואין יודעים עליהם פרטים. מיהם אותם בעלי מסורה מסתוריים, למה הם ספרו אותיות בתנ"ך, ואיך ההערות שהם כתבו על התנ"ך משפיעו…
  continue reading
 
הוא היה אסטרונום, אסטרולוג, פילוסוף, מתמטיקאי, משורר ופייטן, פרשן מקראי ובלשן ולכן לא מפתיע ששמו הגיע עד הירח, כפשוטו. בפרק תגלו מה אבן עזרא חידש, מה הוא שכלל, מה הוא חשב על לשון חכמים, מה הייתה גישתו לארמית ועוד סוגיות מעניינות.*** "דע כי המילות הם כַּגופות, והטְעמים הם כַּנשמות, והגוף לַנשמה כמו כלי" (אבן עזרא), כלומר כשם שהגוף הוא כלי לנשמה – כך…
  continue reading
 
מה הסיפור של "בלי עין הרע", מה לא בסדר במילה "כושי", באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שבוא תבוא***למילים יש כוח, והפרק הזה מוקדש לכוחן המאגי של המילים ולדרכי ההתגוננות המילולית נגד אותו הכוח. עוד הפרק עוסק בטאבו ובלשון נקייה בספרות העברית הקדומה.בשיחה עם פרופ' שמעון שרביט דיברנו…
  continue reading
 
בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותי, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה".***יש שטענו שלשון חכמים לא הייתה לשון חיה וטבעית אלא מלאכותית, כזו שרק כתבו אותה אבל לא באמת דיברו אותה. האם הם צדקו, ואיך בכלל יודעים לבדוק את זה?בשיחה מיוחדת עם פרופ' שמעון שרביט, מחשובי הח…
  continue reading
 
בפרק תכירו שאילת מילים גלויה לצד סמויה, תגלו את הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, ומה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין".***כבר בתנ"ך יש מילים משפות זרות: תיבה וטנא ממצרית, היכל ואשף מאכדית, דת ופרדס מפרסית, זמן וכשר מארמית ועוד. התהליך נמשך בלשון חכמים, כגון אוויר ובסיס מיוונית, וגם בימי הב…
  continue reading
 
איך מחליטים מהי העברית הנכונה: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים ואולי לשון ימינו? ואם כל לשון משתנה ומתפתחת - מדוע האקדמיה ללשון מנסה "לחנך" את הציבור? על זאת ועוד נושאים מרתקים בפרק מיוחד במינו.אנשים רבים מתלוננים שהיום "כבר לא מדברים עברית נכונה" וש"אי אפשר להבין את הנוער" ולכן העברית בסכנה. בפרק הזה ניסה ד"ר גבריאל בירנבאום להשיב על כמה …
  continue reading
 
האם תקין להטיל פסיק לפני וי"ו או לפתוח משפט בוי"ו, מה לומדים מ"בראשית ברא אלוהים" על סדר המילים ומה ההבדל בין מקף לקו מפריד. וגם: מניין האומץ שלה לבקר את העריכה הלשונית בפרסומי האקדמיה ללשון.***"לא סוקלים אותך באבנים כשאת מגיעה לאקדמיה ללשון העברית?" שאלתי את ד"ר לאה צבעוני.ד"ר צבעוני היא עורכת לשון ותיקה, ובאחד הספרים שחיברה היא מציגה לעיני כול טע…
  continue reading
 
שיחה על הספר "עורי שפת עבר - אלפיים שנות שירה על השפה העברית": מי הגדיר את הספר "עבודת חיים", למה יצאה מגדרה ד"ר צבעוני כדי לשבץ שיר מסוים, והאם ילחינו את השירים שבספר. וגם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, אבשלום קור ועוד משוררים ואישים מקריאים משיריהם על העברית.***870 שירים יש באסופת השירים על השפה העברית, ולא יכולתי שלא לתהות בכמה שנות עבודה מדובר ומנ…
  continue reading
 
האם צה"ל מחזיק בשיא הקיצורים ור"ת לעומת שאר הצבאות בעולם, מיהי רות ב"קיבלתי רות", מניין הגיע ה"אחי", וגם על "עוד חמש חודש אני משתחרר".***המחשבה הראשונית היא שבצה"ל יש כ"כ הרבה ר"ת כי הצבא עוסק בחיים ומוות וחייבים לקצר. אבל לד"ר רוביק רוזנטל יש הסבר אחר.בשיחה עימו שוחחנו על מגוון רחב של נושאים הקשורים לשפה הצהלית, לשון צה"ל: ראשי התיבות - מתי בוחרים…
  continue reading
 
כשאתם שומעים "אופיר" אתם חושבים על טייס ו"תהילה" על דתייה או דתל"שית? שיחה על שמות מוזרים (חולדה), שמות "זקנים" (שרגא) או "שליליים" (יורם), והאם שמות חיבה הוא מאפיין יהודי־ישראלי דווקא.***בתנ"ך יש שמות "מוזרים" כמו חולדה, עכבר, חמור, שפן, ובשיחה עם ד"ר רוביק רוזנטל ניסינו להבין מה למען השם הם חשבו לעצמם. גם שאלנו למה מתוך 12 בני יעקב רק חלק מהשמות …
  continue reading
 
מי המציא את שם המשפחה, מתי ולאיזה צורך? למה יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים? חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לשני שמות משפחה? פרק שמוקדש כולו מוקדש למשפחה. לשם המשפחה***תחשבו על זה: שמות פרטיים ותיקים יותר משמות משפחה, אבל בכל זאת יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים. למה?5% מהנשים נושאות שני שמות – שם הנערות ושם המשפחה של הבעל. חוץ מסיבות פמיניסטיות, מ…
  continue reading
 
מה הטלפונים החכמים, וואטאספ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, אמוג'ים-פרצופונים ועוד – כל הטכנולוגיה הזו - עושה, עשתה ותעשה לעברית? האם היא משנה אותה, ואם כן, כיצד?***פעם מבוגר היה מי שלא הכיר את הסלנג של הצעירים, אבל היום מבוגר הוא מי שאינו משתמש בפרצופונים (אמוג'ים) בהודעות שלו – כך ראיתי שכתבה העיתונאית אמילי עמרוסי, והיא צודקת.היום יש יותר משלושת אלפ…
  continue reading
 
מה הוא רוצה שיכתבו על המצבה שלו, איך נולד "יש לי יש לי יש לי" והאם מתוכנן איחוד של הקומדי סטור? השחקן והקומיקאי אסף אשתר בשיחה על הומור ועברית - פרק שמח במיוחד לרגל פורים.***מי הקומיקאי הישראלי שהשפיע עליו ביותר, כמה הוא קיבל בבגרות בלשון, מתי יהיה איחוד של הקומדי סטור - השחקן, הקומיקאי ואיש המילים אסף אשתר הגיע לקולולושה ושוחחנו על מגוון דברים: טע…
  continue reading
 
האם מעצבן אותה כשאומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה", מה בדיוק עושה יועץ לשון ולמה צריך אותו, למה בפרסומות ובחדשות יש "עברית מוזרה" כמו בננה וכתבתם במלרע, ולמה יש לה מקלט רדיו גם באמבטיה. קולולושה בפרק מיוחד שהוקלט בפני קהל.***כמה פעמים ביום יש לה "גלינגים" באוזניים? האם מעצבן אותה שכשמציגים אותה אומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה"? האם נכונה השמועה שיש לה מ…
  continue reading
 
מה היא עשתה כשבאמצע התרגום הסימולנטי נכנס עכבר לתא שלה, מה עושים כשהדובר מדבר מהר, והאם היא מצנזרת מילים קשות, גזעניות או קללות? שיחה מלאת חיים וסיפורים עם המתורגמנית אלה בר אילן שגם תרגמה לביל קלינטון ולברברה סטרייסנד.***לתרגם בזמן אמת, בתוך כדי שהדובר מדבר, אינו דבר קל ולכן גורר סיפורים מעניינים.מה עושים כשבשפת המקור לא ברור אם מדובר ביחיד או ברב…
  continue reading
 
נכון שכשכותבים ב-word לפעמים יש קו אדום תחת המילה? זה בגללו. נכון שאתם נעזרים במורפיקס או ברב מילים? זה בזכותו. שיחה עם המוח הגאוני שמאחורי מילון רב מילים ופרויקט השו"ת.***כיצד איש שלא למד לשון הופך להיות מנהל מילון עברי-עברי? איך המחשב השפיע על עיצוב המילון הזה ולא רק גרפית אלא גם תוכנית? למה היה צורך במילון חדש אם כבר יש מילון אחר - אבן שושן? ושא…
  continue reading
 
הרוסית שאלה מאיתנו אותיות לכתב שלה, אבל אנו שאלנו ממנה הרבה יותר - מילים, ביטויים וסיומות שחדרו לעברית. העברית גם שאלה מרוסית מבנים תחביריים שהיום נשמעים לנו טבעיים לחלוטין, אבל הם מבית היוצר של אימא רוסית: ילדים זה שמחה וספרים זה סטימצקי***כנראה תתפלאו לשמוע שהכְּתב הרוסי שאל אותיות מהעברית, ושמנגד העברית שָאלה מילים וביטויים מרוסית, כמו: קור כלבי…
  continue reading
 
למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי.***הוא אינו חי אלא דומם ובכל זאת אנחנו מייחסים לו תכונות של דבר חי: השולחן הוא חפץ דומם, נטול רוח…
  continue reading
 
לא בכל יום אדם מגשים את חלומו.היא חתומה על תרגום הסרטים והשירים הקלסיים של דיסני (מלך האריות, אלדין, בת הים הקטנה), על תרגום הסדרות שגדלנו עליהן (רחוב סומסום, כוח המחץ, שאלתיאל קוואק) ועל הפתיחים שכל אחד יודע לזמזם (דרדסים, החיים, אלף ואחת אמריקות). שיחה מיוחדת על תהליך העבודה מול דיסני, על ההקפדה על עברית תקינה וגבוהה בתוכן המיועד בעיקר לילדים, ומ…
  continue reading
 
הפתעה: כל שמות החודשים העבריים בעצם אינם עבריים במקור, שם החודש הוא "מרחשוון" ולא "חשוון" ואינו קשור למשהו שאינו מתוק או לאדון, ואברהם אבינו לא דיבר עברית. פרק מיוחד על ההשפעה של אחת השפות העתיקות בעולם על העברית - השפעה שיש לה השלכות גם לעברית בת ימינו.***כיצד הפכה האכדית לשפה הבין-לאומית, כיצד קרה הנס והצליחו לפענח כתב בן אלפי שנים, האם יֶדע באכד…
  continue reading
 
כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן - הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו.***כולנו שמענו עליו, כולנו קראנו דברים שהוא כתב, וכולנו גם נבְחנו על הדברים שלו בית הספר ובבחינת הבגר…
  continue reading
 
תמיד לימדו אותנו שיש לכל הפחות שלוש אותיות (עיצורים) שורש, ולכן השורש של נדד הוא נ-ד-ד, ושל שתה השורש ש-ת-ה והשורש של קם הוא ק-ו-ם. האומנם? כאן בפרק תגלו שבעבר חשבו אחרת: חשבו שכל אות שאינה נמצאת בכל הנטיות של המילה אינה חלק מהשורש. לכן השורש של נדד הוא ד (ידוד - אין נו"ן. נע ונד - יש רק דל"ת אחת), השורש של שתה הוא ש-ת (שתו - אין ה"א), ושל קם השורש…
  continue reading
 
כשמדברים על השפעה של שפה לועזית על העברית מיד חושבים על האנגלית. אבל הרבה לפני שדוד סם חיבק אותנו חזק ואנחנו חיבקנו אותו חזרה (ראו דגלי ארה"ב ביום העצמאות של ישראל) על העברית השפיעו שפות אחרות, כגון הגרמנית והיידיש.רבות נכתב על השפעת היידיש על העברית בתחומים שונים (אוצר מילים, תחביר וכדומה), ואולם את אחותה הספרדית של היידיש - הלוא היא הלאדינו, השאי…
  continue reading
 
"לא יפרסם אדם מודעה ולא יציג שלט אלא בשפה העברית, או גם בשפה אחרת, ובלבד שהשפה העברית תתפוס לא פחות ממחצית שטחם".תתפלאו, אבל המשפט הנ"ל אינו פנטזיה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, אלא חוק עזר עירוני של לא פחות מאשר עיריית תל אביב יפו [למטיבי לכת: חוק עזר לתל-אביב-יפו (שילוט), התשנ"ג-1992, פרק רביעי, סעיף 18 א] - העיר שבה לא אחת מסתובבים בקניון ומרגיש…
  continue reading
 
Loading …

מדריך עזר מהיר