Podcast by ירעם נתניהו
…
continue reading
Language Learning
ציבורי
[super 932148]
Language Learning הפודקאסטים הטובים ביותר שיכולנו למצוא
Language Learning הפודקאסטים הטובים ביותר שיכולנו למצוא
Learning a new language is a long process which takes a lot of free time, devotion and effort. Thanks to their portability, podcasts can help people learn a language anywhere - while they commute, walk in the park, and at the time that suits them best, even without Internet access. This catalog is comprised of mostly high-quality podcasts, mainly hosted by renowned professionals. There are language courses that can help you learn Arabic, English, French, German, Spanish, Italian and other languages spoken in the world, ranging from Beginner's courses to Advanced. Also, there are IELTS and TOEFL preparatory courses which can help English learners achieve higher marks. Most of the podcasts focus on enriching one's vocabulary with new words, phrases and idiomatic expressions and providing instructions on how to make small talks and real conversations. Sometimes accompanied by language-learning experts, the hosts discuss about the bests way to learn a language as well as language learning strategies that are proven to work.
1
פרק 58: לשון הטוקבקים: איך מעבירים מסר במילה אחת? / ד"ר הילה שובלי-פולק
58:28
58:28
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
58:28
יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות.***אם בעבר חששנו שהכתיבה בעולם הדיגיטלי תרדד את העברית, הממצאים מראים שבעולם התגוביות בשיח הפוליטי העברית שולטתתתתתתת!!! זו עוד מסקנה מפתיעה מהשיחה שלי עם ד"ר הילה שו…
…
continue reading
1
פרק 57: האם עברית ימינו פוגעת בקדושת העברית? / ד"ר גבריאל בירנבאום
1:00:21
1:00:21
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:00:21
תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים.***לא אחת שמעתי תלונות שהעברית שלנו אינה לשון קודש כי היא שינתה מילים ששימשו בתנ"ך: בתנ"ך הן שימשו בקודש ואילו היום הן משמשות לחול, כמו משכן (בתנ"ך: משכן העד…
…
continue reading
1
"קולולושה" פרק 56: עגבניות, גזר ובצל – מתי ביחיד ומתי ברבים? / ד"ר קרן דובנוב
54:05
54:05
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
54:05
מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, ומדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות.***תחשבו רגע מה אתם קונים: ריבת תות או תותים, ריבת אפרסק או אפרסקים? חשבתם פעם מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל בשוק על השלט כתוב: עגבנייה (ב…
…
continue reading
1
פרק 55: ככה תזהו ספר או שיר מתורגמים / עם צור ארליך - מתרגם ומשורר
1:06:33
1:06:33
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:06:33
מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, האם תרגום הוא יצירה חדשה של המתרגם, איך מצליחים לתרגם קטע שיש בו משחק מילים, ומהם שלושת העקרונות המרכזיים שחשוב לדעת כדי להיות מתרגם טוב הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה***כשניגשים לתרגם ספר או שיר – איך ניגשים למלאכה ומה שיטת העבודה: מתרגמים עמוד עמוד? מתרגמים כמה שעות ברציפות או מעט מעט? בשיחה עם המתרגם והמשורר צ…
…
continue reading
1
פרק 54: ועדת השמות הממשלתית: אֵילו שמות היא פוסלת ולמה / פרופ' יואל אליצור
59:37
59:37
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
59:37
מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית***מה אתם יודעים על ועדת השמות הממלכתית – הוועדה שקובעת את שמות המקומות בארץ? בשיחה עם פרופ…
…
continue reading
1
פרק 53: עולם הלשון בשירות עולם הגאוגרפיה וההיסטוריה / פרופ' יואל אליצור
1:11:32
1:11:32
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:11:32
איך ניגשים לחקור אם שם מקום נתון הוא השם המקורי, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות יישובים עתיקים, והאם יש קשר בין פלסטין ובין פְּלֶשֶת ופלישתים, וכיצד קרה שדווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור שוחחנו על איך מזהים שמות מקומות עתיקים וכיצד מוודאים שמות עתיקים מן העבר.***פרופ' אליצור שיתף מהן העקרונות לזיהוי …
…
continue reading
1
פרק 52: למה לאקדמיה ללשון אין שם עברי? / פרופ' משה בר-אשר, הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון
56:01
56:01
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
56:01
האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית.***לאחר כ-30 שנות כהונה פרופ' משה בר אשר פורש מפקידו כנשיא האקדמיה ללשון ומשתף איך הוא מרגיש כשהוא שומע "הנשיא לשעבר", מה הדבר שהוא הכי גאה שעשה בעת כ…
…
continue reading
1
פרק 51: לשון הפיוט הספרדי בעידן "תור הזהב" / פרופ' אפרים חזן
1:00:46
1:00:46
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:00:46
למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית.***המשך היסטורי של הפרק הקודם שעסק בפיוט הקדום: בשיחה עם חוקר הפיוט פרופ' אפרים חזן דיברנו על השאלה מדוע הפיוט הארץ ישראלי הקדום לא השפיע על שירת ספרד, סקרנו את המשוררים הגדולים בתור הזהב…
…
continue reading
1
פרק 50: לשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום / פרופ' אפרים חזן
1:06:46
1:06:46
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:06:46
מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל.***מדהים שמילים שהומצאו לפני שנים רבות רק לצורך שירה משמשים עד היום. זה מה שקרה למילה תֶשֶר – בעבר חלופה למילה תשורה והיום חלופה לטיפ. בשיחה עם פרופ' אפרים חזן דיברנו על עולם הפיוט ה…
…
continue reading
1
פרק 49: "התחנה הבאה": על עולם הכריזה, הקריינות והלשון / הקריין אייל גלברג
1:08:43
1:08:43
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:08:43
למה הוא אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד, האם הוא מקריין במלעיל או במלרע את שמות התחנות "שוק הכרמל" ו"אלי כהן" והאם גוגל-מוגל באמת עוזר כשצרודים – שיחה עם הכרוז והקריין אייל גלברג.***תתפלאו אבל הקריין שמקריין את שמות תחנות האוטובוס אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד. למה ואיך הוא יודע לקריין זאת נכון - בשיחה מיוחדת עם הקריין והכרוז אייל גלברג, האיש מאח…
…
continue reading
1
פרק 48: העברית בראי ההיסטוריה (ג) – מגירוש ספרד עד ימינו / ד"ר חנוך גמליאל
57:11
57:11
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
57:11
למה המשיכו המגורשים לשמר את שפת ארץ מוצאם, איך קרה שבניגוד לדעתו של הרצל וכנגד כל הסיכויים חזרה העברית להיות השפה הרשמית, כיצד השפיע העידן המודרני (האמנציפציה ועוד) על העברית, מה ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו ומהן המסקנות המעשיות מסדרת הפרקים הזו.***בחלק השלישי והאחרון במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו במה שקר…
…
continue reading
1
פרק 47: העברית בראי ההיסטוריה (ב) – תקופת חז"ל עד גירוש ספרד / ד"ר חנוך גמליאל
1:01:30
1:01:30
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:01:30
על ההשתלטות של הארמית על העברית, על ההשפעה של כישלון מרד בר כוכבא על העברית, ועל עליית הנצרות והאסלאם והשפעתן על העברית – החלק השני במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל***בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו בתקופת לשון חז"ל דרך ימי הביניים עד גירוש ספרד. בפרק דיברנו על מגוון …
…
continue reading
1
פרק 46: העברית בראי ההיסטוריה (א) – תקופת המקרא / ד"ר חנוך גמליאל
44:05
44:05
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
44:05
על הקשר בין שפה לזהות לאומית, באיזו שפה דיבר אברהם אבינו, על להגים בעברית שבימי המקרא ועוד – חלק ראשון מתוך שלושה המציג את הסיפור ההיסטורי של השפה העברית, מסע של כ-4000 שנה!***באיז שפה דיבר אברהם אבינו, מה היו השמות הקדומים של השפה עברית ועל הקשר בין שפה ובין זהות לאומית – בשיחה עם ד"ר חנוך גמליאל, מחבר הספר "מכל הלשונות" יצאנו למסע אל ההיסטוריה של…
…
continue reading
1
פרק 45: מרוקאי, תימני, רוסי – מסע בין מבטאים בעדות ישראל / ד"ר אורי מלמד
1:06:56
1:06:56
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:06:56
עברית במבטא מרוקאי, עברית במבטא תימני, עברית במבטא רוסי ועוד – מסע בין עדות ומבטאים בישראל, ומה מאפיין כל מבטא ומבטא.***למה כשעולים מרוסיה מדברים עברית הם הוגים את הה"א כמו חי"ת ולמה אצל עולים מהונגריה אין חי"ת בכלל, איזו הגייה משקפת השירה של עופרה חזה לעומת גילה בשארי, ועל ההגייה המיוחדת של תנועת a בפרסית – בפרק שכולו מסע בין תרבויות, עדות ומבטאים…
…
continue reading
1
פרק 44: העברית המשוערבת – עברית בלבוש ערבי / ד"ר אורי מלמד
1:01:09
1:01:09
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:01:09
אוצר מילים, מין דקדוקי ומבנים תחביריים – תכירו את העברית המשוערת בימי הביניים: כותבים בעברית אבל חושבים בערבית, ויש לכך השפעות על העברית, כולל על עברית ימינו!***זה ניב עברי שאינו מוכר דיו: העברית המשוערת (ועוד שמות לה: עברית תיבונית או ערבית יהודית) – עברית ששימשה בימי הביניים גם בכתיבה (ספרותית ומתורגמת) וגם דיבורם של היהודים בתקופה הזאת.רס"ג כתב …
…
continue reading
1
פרק 43: למה ערבים אומרים "ביוף"? על השפעת העברית על הערבים בישראל / ד"ר עבד אלרחמן מרעי
49:32
49:32
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
49:32
לא מקובל עליי, ברוך ה', ביוף - מבחינת המיעוט הערבי בארץ, העברית הקטנה שלנו היא השפה הגדולה, ולכן בפועל משפיעה על הערבית גם באוצר המילים וגם בביטויים. ומה חושבים על כך הערבים ברחבי העולם?***תמיד מדברים על השפעה של שפות העולם הגדול על העברית הקטנטנה שלנו, והינה בפרק הזה המשוואה מתהפכת - העברית היא השפה הגדולה והיא משפיעה על אחותה הקטנה - הערבית שבפי …
…
continue reading
1
פרק 42: סבבה, אחלה, יצאת גבר – השפעת הערבית על העברית / ד"ר עבד אלרחמן מרעי
54:15
54:15
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
54:15
בן יהודה ראה בה שפה אחות שאפשר לחדש בה מילים, ז'בוטינסקי ואחד העם לא הסכימו עימו, אבל הערבית לא שאלה איש והשפיעה על העברית במגוון תחומים. שיחה על ההשפעה מימי הביניים ועד ימינו: ביטויים שאולים (יצאת גבר!), "גיור" מילים (התבאס, לכייף) ועוד הפתעות.***המפגש בין עם ישראל לערבים החל לפני שנים רבות, וּכבר בתנ"ך מופיעה המילה "ערבי".יש ארבע תחנות מרכזיות של…
…
continue reading
1
פרק 41: "כשאתה נכנס להיריון" - שימושים מיוחדים ל"אתה" / פרופ' זהר לבנת
51:09
51:09
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
51:09
לימדו אתכם ש"אתה" משמש רק לנוכח זכר? תחשבו שוב. בפרק תכירו "אתה" בפנייה של אישה לאישה גם בדיון בנושאיים נשיים, "אתה" שאינו פונה למי שמולי אלא למישהו כללי, וגם כמה מילים על העברית המאתגרת של מרב מיכאלי***גם כשאישה מדבר אל אישה וגם כשהיא מדבר על הנושאים נשיים למהדרין אפשר לשמוע משפטים כמו "כשאתה נכנס להיריון" או "בתור מפקדת אתה נחשף לסיפורים ממש מעני…
…
continue reading
1
פרק 40: חקר השיח: למה אנחנו אומרים "בקיצור", "בוא" ו"אז..." / פרופ' זהר לבנת
46:33
46:33
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
46:33
"בקיצור" שאינו מקצר שום דבר, "טוב" שאנו אומרים דווקא כשאנחנו איננו מסכימים, "בוא" שאינו בקשה שמישהו באמת יבוא אליי - פרק על סַמָנֵי שיח: מה התפקיד שלהם, מתי משתמשים בהם ולמה לא כדאי להתעצבן על "כזה כאילו" בשיח דבור.***"טוב, אנחנו מאחרים", "אז מה?", "כזה כאילו", "בוא, תרגיע" - בכל הדוגמות האלה יש מילים שאינן בשימוש המקורי שלהן. ה"טוב" אינו טוב באמת …
…
continue reading
1
פרק 39: אימא, צוהריים, הכול: השיקולים בקביעת כללי הכתיב המלא / עם פרופ' יוסף עופר
1:01:41
1:01:41
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:01:41
מאחורי הקלעים של כללי הכתיב חסר הניקוד: ההחלטה לכתוב צוהריים בוי"ו, אימא ביו"ד, ההבדל המבלבל בין כל־ ובין הכול, למה נכון לקבוע כללים אחידים לכתיב, ומדוע כלליים שנועדו לציבור הרחב מחייבים ידע בניקוד - יֶדע שאין לרוב הציבור.***אם הכללים נועדו לציבור שאינו יודע לנקד מדוע חלק מכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) מצריכים ידע בניקוד, מה הסיבה שהחליטו שנכון לקבו…
…
continue reading
1
פרק 38: צעצוע, חשמל, אקדח – מילים מהתנ"ך שהשתנתה משמעותן / ד"ר גבריאל בירנבאום
1:08:24
1:08:24
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:08:24
בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין, כמו חשמל ומרגמה. בפרק תגלו מה משמעותן בתנ"ך, אילו תמורות ושינויים חלו במילים עד משמעותם בימינו ואיך קרה אותו שינוי או התרחבות במשמעות.***הנביא יחזקאל ראה חשמל וברור שהוא לא ראה את החשמל במשמעות ימינו. בבית המקדש היו צעצועים וברור שאין הכוונה לכלי המשחק לילדים. בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל…
…
continue reading
1
פרק 37: ביטויים שלא דמיינתם שעברו "גיור" לעברית / עם ד"ר אורי מלמד
1:04:57
1:04:57
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:04:57
אין נביא בעירו, מלח הארץ, חמור נושא ספרים - אלה ביטויים ופתגמים מהנצרות ומהאסלאם ש"גוירו" לעברית. בפרק תגלו איך זה קרה, מדוע איננו מרגישים בזרותם ואילו עוד ביטויים ופתגמים חדרו לעברית משפות זרות. ***אין נביא בעירו נשמע ביטוי שמקורו בתנ"ך וחמור נושא ספרים נשמע כמו ביטוי מלשון חז"ל. העובדה המפתיעה היא שהביטויים האלה לקוּחים או מהנצרות או מהאסלאם – מה…
…
continue reading
1
פרק 36: מסובין, אימא, סגי נהור – השפעת הארמית על העברית / ד"ר חיים דיהי
51:48
51:48
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
51:48
המילים הראשונות שכל תינוק לומד - אימא ואבא - מקורן בארמית. איך זה קרה, מה לא בסדר בצירוף "מחד גיסא ומאידך" והיכן עד היום אנשים מדברים ארמית.***לא רק קדיש, כתובה והא לחמא עניא - המפגש בין הארמית לעברית עתיק יומין. כבר בתנ"ך יש מילים ארמיות כבר בספר בראשית וכמו כן יש פרקים שלמים בספר דניאל ובעזרא ונחמיה. גם בעברית שלנו יש מילים ארמיות רבות, כולל המיל…
…
continue reading
1
פרק 35: הסיפור שלא סופר: תרומת הגננות להתחדשות העברית כשפת אֵם / פרופ' צביה ולדן
53:58
53:58
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
53:58
מי היו הגננות הראשונות שלא ידעו עברית כשפת אם ולא רצו להיות גננות אבל בשל אהבת העברית והעם היו החלוציות בתחום, ואיך קרה שהסיפור הדרמטי הזה בתולדות העברית אינו נלמד במערכת החינוך - פרק מיוחד שהוקלט בפני קהל.כולנו מכירים את תרומתו של בן יהודה להתחדשות העברית, אבל הסיפור של קומץ גננות נחשוניות צעירות ותרומתן לשיבת העברית לשמש כשפת-אם אינו מוכּר.בפרק ח…
…
continue reading
1
פרק 34: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית / פרופ' משה פלורנטין
58:08
58:08
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
58:08
גלו מה הדבר המוזר ביותר שביקשו מן האקדמיה לחדש לו מילה, איך נולדת מילה חדשה בעברית, מה הבעיה בהֶלחם של מילים, ואיך קוראים ל"כלי הזה של קוביות הקרח" - פרק מיוחד לשבוע העברית מתוך אירוע של האקדמיה ללשון.***כמה זמן עובר מהרגע שמציעים לאקדמיה ללשון מילה עברית ועד שהיא מאושרת בוועדה, מי חבר בוועדה הזו, מהן הדרכים לחדש מילים, ומה רע בשיטה שרבים אוהבים - …
…
continue reading
1
פרק 33: מרס"ג עד רד"ק: סקירה של מדקדקי ימי הביניים / פרופ' יוסף עופר
1:05:44
1:05:44
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:05:44
על מלחמות לשון שנמשכו שנים ומי ניצח בהן, מי כתב את המילון עברי הראשון ומי חתום על גילוי השורש התלת־עיצורי בעברית - הכירו את הדמויות המרכזיות שהניחו את היסודות בעולם הלשון והדקדוק בימי הביניים.הרב סעדיה גאון (רס"ג), רד"ק, דונש, שמואל הנגיד - חלק מהשמות מוכרים לכם מכל מיני במות אחרות, כמו פרשנות המקרא, עולם הפיוט ואפילו שם רחוב, ובפרק הזה תכירו את הד…
…
continue reading
1
פרק 32: איך הוגים "שפע יששכר" - על בעלי המסורה / פרופ' יוסף עופר
1:20:32
1:20:32
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:20:32
מה בדיוק עשו בעלי המסורה, איך המפעל שלהם משפיע השפעה עצומה עד ימינו, מדוע יש כתיב וקרי במקרא, ומה התנ"ך המדויק ביותר שכדאי לקנות.***הם חתומים על מפעלים אדירים (התקנת הניקוד וטעמי המקרא, ושימור הנוסח בתנ"ך) אבל כמעט שאין מכירים אותם ואין יודעים עליהם פרטים. מיהם אותם בעלי מסורה מסתוריים, למה הם ספרו אותיות בתנ"ך, ואיך ההערות שהם כתבו על התנ"ך משפיעו…
…
continue reading
1
פרק 31: הבלשן שעל שמו יש מכתש בירח / פרופ' לובה חרל"פ
55:04
55:04
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
55:04
הוא היה אסטרונום, אסטרולוג, פילוסוף, מתמטיקאי, משורר ופייטן, פרשן מקראי ובלשן ולכן לא מפתיע ששמו הגיע עד הירח, כפשוטו. בפרק תגלו מה אבן עזרא חידש, מה הוא שכלל, מה הוא חשב על לשון חכמים, מה הייתה גישתו לארמית ועוד סוגיות מעניינות.*** "דע כי המילות הם כַּגופות, והטְעמים הם כַּנשמות, והגוף לַנשמה כמו כלי" (אבן עזרא), כלומר כשם שהגוף הוא כלי לנשמה – כך…
…
continue reading
1
פרק 30: הכוח המאגי של המילים / פרופ' שמעון שרביט
47:31
47:31
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
47:31
מה הסיפור של "בלי עין הרע", מה לא בסדר במילה "כושי", באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שבוא תבוא***למילים יש כוח, והפרק הזה מוקדש לכוחן המאגי של המילים ולדרכי ההתגוננות המילולית נגד אותו הכוח. עוד הפרק עוסק בטאבו ובלשון נקייה בספרות העברית הקדומה.בשיחה עם פרופ' שמעון שרביט דיברנו…
…
continue reading
1
פרק 29: מה ההבדל בין עץ לאילן? הכול על לשון חכמים / פרופ' שמעון שרביט
1:01:03
1:01:03
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:01:03
בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותי, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה".***יש שטענו שלשון חכמים לא הייתה לשון חיה וטבעית אלא מלאכותית, כזו שרק כתבו אותה אבל לא באמת דיברו אותה. האם הם צדקו, ואיך בכלל יודעים לבדוק את זה?בשיחה מיוחדת עם פרופ' שמעון שרביט, מחשובי הח…
…
continue reading
1
פרק 28: שאילת מילים לועזיות - איום אמיתי על העברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום
58:19
58:19
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
58:19
בפרק תכירו שאילת מילים גלויה לצד סמויה, תגלו את הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, ומה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין".***כבר בתנ"ך יש מילים משפות זרות: תיבה וטנא ממצרית, היכל ואשף מאכדית, דת ופרדס מפרסית, זמן וכשר מארמית ועוד. התהליך נמשך בלשון חכמים, כגון אוויר ובסיס מיוונית, וגם בימי הב…
…
continue reading
1
פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום
1:39:01
1:39:01
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:39:01
איך מחליטים מהי העברית הנכונה: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים ואולי לשון ימינו? ואם כל לשון משתנה ומתפתחת - מדוע האקדמיה ללשון מנסה "לחנך" את הציבור? על זאת ועוד נושאים מרתקים בפרק מיוחד במינו.אנשים רבים מתלוננים שהיום "כבר לא מדברים עברית נכונה" וש"אי אפשר להבין את הנוער" ולכן העברית בסכנה. בפרק הזה ניסה ד"ר גבריאל בירנבאום להשיב על כמה …
…
continue reading
1
פרק 26: עריכה לשונית: טיפים לקהל הרחב / עם ד"ר לאה צבעוני
59:27
59:27
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
59:27
האם תקין להטיל פסיק לפני וי"ו או לפתוח משפט בוי"ו, מה לומדים מ"בראשית ברא אלוהים" על סדר המילים ומה ההבדל בין מקף לקו מפריד. וגם: מניין האומץ שלה לבקר את העריכה הלשונית בפרסומי האקדמיה ללשון.***"לא סוקלים אותך באבנים כשאת מגיעה לאקדמיה ללשון העברית?" שאלתי את ד"ר לאה צבעוני.ד"ר צבעוני היא עורכת לשון ותיקה, ובאחד הספרים שחיברה היא מציגה לעיני כול טע…
…
continue reading
1
פרק 25: אלפיים שנה בספר אחד - שירה על שפה העברית / עם ד"ר לאה צבעוני
37:57
37:57
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
37:57
שיחה על הספר "עורי שפת עבר - אלפיים שנות שירה על השפה העברית": מי הגדיר את הספר "עבודת חיים", למה יצאה מגדרה ד"ר צבעוני כדי לשבץ שיר מסוים, והאם ילחינו את השירים שבספר. וגם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, אבשלום קור ועוד משוררים ואישים מקריאים משיריהם על העברית.***870 שירים יש באסופת השירים על השפה העברית, ולא יכולתי שלא לתהות בכמה שנות עבודה מדובר ומנ…
…
continue reading
1
פרק 24: "שלושים שניות הייתם כאן!" - הכול על שפת הצבא / ד"ר רוביק רוזנטל
49:16
49:16
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
49:16
האם צה"ל מחזיק בשיא הקיצורים ור"ת לעומת שאר הצבאות בעולם, מיהי רות ב"קיבלתי רות", מניין הגיע ה"אחי", וגם על "עוד חמש חודש אני משתחרר".***המחשבה הראשונית היא שבצה"ל יש כ"כ הרבה ר"ת כי הצבא עוסק בחיים ומוות וחייבים לקצר. אבל לד"ר רוביק רוזנטל יש הסבר אחר.בשיחה עימו שוחחנו על מגוון רחב של נושאים הקשורים לשפה הצהלית, לשון צה"ל: ראשי התיבות - מתי בוחרים…
…
continue reading
1
פרק 23: שֵם חיבה, שֵם שני ושֵם של טייס - הכול על השֵם הפרטי שלכם / ד"ר רוביק רוזנטל
1:01:31
1:01:31
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:01:31
כשאתם שומעים "אופיר" אתם חושבים על טייס ו"תהילה" על דתייה או דתל"שית? שיחה על שמות מוזרים (חולדה), שמות "זקנים" (שרגא) או "שליליים" (יורם), והאם שמות חיבה הוא מאפיין יהודי־ישראלי דווקא.***בתנ"ך יש שמות "מוזרים" כמו חולדה, עכבר, חמור, שפן, ובשיחה עם ד"ר רוביק רוזנטל ניסינו להבין מה למען השם הם חשבו לעצמם. גם שאלנו למה מתוך 12 בני יעקב רק חלק מהשמות …
…
continue reading
1
פרק 22: מה שם המשפחה שלכם אומר עליכם? / ד"ר רוביק רוזנטל
59:03
59:03
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
59:03
מי המציא את שם המשפחה, מתי ולאיזה צורך? למה יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים? חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לשני שמות משפחה? פרק שמוקדש כולו מוקדש למשפחה. לשם המשפחה***תחשבו על זה: שמות פרטיים ותיקים יותר משמות משפחה, אבל בכל זאת יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים. למה?5% מהנשים נושאות שני שמות – שם הנערות ושם המשפחה של הבעל. חוץ מסיבות פמיניסטיות, מ…
…
continue reading
1
פרק 21: השפעת הטכנולוגיה על העברית / עם יובל פינטר
57:45
57:45
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
57:45
מה הטלפונים החכמים, וואטאספ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, אמוג'ים-פרצופונים ועוד – כל הטכנולוגיה הזו - עושה, עשתה ותעשה לעברית? האם היא משנה אותה, ואם כן, כיצד?***פעם מבוגר היה מי שלא הכיר את הסלנג של הצעירים, אבל היום מבוגר הוא מי שאינו משתמש בפרצופונים (אמוג'ים) בהודעות שלו – כך ראיתי שכתבה העיתונאית אמילי עמרוסי, והיא צודקת.היום יש יותר משלושת אלפ…
…
continue reading
1
פרק 20: מתי בדקתם חרב חדשה על עובר אורח תמים? / עם אסף אשתר
55:37
55:37
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
55:37
מה הוא רוצה שיכתבו על המצבה שלו, איך נולד "יש לי יש לי יש לי" והאם מתוכנן איחוד של הקומדי סטור? השחקן והקומיקאי אסף אשתר בשיחה על הומור ועברית - פרק שמח במיוחד לרגל פורים.***מי הקומיקאי הישראלי שהשפיע עליו ביותר, כמה הוא קיבל בבגרות בלשון, מתי יהיה איחוד של הקומדי סטור - השחקן, הקומיקאי ואיש המילים אסף אשתר הגיע לקולולושה ושוחחנו על מגוון דברים: טע…
…
continue reading
1
פרק 19 "חי": בחדשות לא מוצאים מילה בלעדיה / עם רות אלמגור-רמון
1:12:40
1:12:40
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:12:40
האם מעצבן אותה כשאומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה", מה בדיוק עושה יועץ לשון ולמה צריך אותו, למה בפרסומות ובחדשות יש "עברית מוזרה" כמו בננה וכתבתם במלרע, ולמה יש לה מקלט רדיו גם באמבטיה. קולולושה בפרק מיוחד שהוקלט בפני קהל.***כמה פעמים ביום יש לה "גלינגים" באוזניים? האם מעצבן אותה שכשמציגים אותה אומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה"? האם נכונה השמועה שיש לה מ…
…
continue reading
1
פרק 18: הדברים המשעשעים והמביכים בתרגום הסימולטני לעברית / עם אלה בר אילן
58:41
58:41
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
58:41
מה היא עשתה כשבאמצע התרגום הסימולנטי נכנס עכבר לתא שלה, מה עושים כשהדובר מדבר מהר, והאם היא מצנזרת מילים קשות, גזעניות או קללות? שיחה מלאת חיים וסיפורים עם המתורגמנית אלה בר אילן שגם תרגמה לביל קלינטון ולברברה סטרייסנד.***לתרגם בזמן אמת, בתוך כדי שהדובר מדבר, אינו דבר קל ולכן גורר סיפורים מעניינים.מה עושים כשבשפת המקור לא ברור אם מדובר ביחיד או ברב…
…
continue reading
1
פרק 17: מדעי המחשב בשירות עולם הלשון / עם פרופ' יעקב שויקה, המוח מאחורי מילון רב מילים
59:26
59:26
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
59:26
נכון שכשכותבים ב-word לפעמים יש קו אדום תחת המילה? זה בגללו. נכון שאתם נעזרים במורפיקס או ברב מילים? זה בזכותו. שיחה עם המוח הגאוני שמאחורי מילון רב מילים ופרויקט השו"ת.***כיצד איש שלא למד לשון הופך להיות מנהל מילון עברי-עברי? איך המחשב השפיע על עיצוב המילון הזה ולא רק גרפית אלא גם תוכנית? למה היה צורך במילון חדש אם כבר יש מילון אחר - אבן שושן? ושא…
…
continue reading
1
פרק 16: ג'וק, ילדים זה שמחה, טראח! - השפעת הרוסית על העברית / עם ד"ר קרן דובנוב
49:30
49:30
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
49:30
הרוסית שאלה מאיתנו אותיות לכתב שלה, אבל אנו שאלנו ממנה הרבה יותר - מילים, ביטויים וסיומות שחדרו לעברית. העברית גם שאלה מרוסית מבנים תחביריים שהיום נשמעים לנו טבעיים לחלוטין, אבל הם מבית היוצר של אימא רוסית: ילדים זה שמחה וספרים זה סטימצקי***כנראה תתפלאו לשמוע שהכְּתב הרוסי שאל אותיות מהעברית, ושמנגד העברית שָאלה מילים וביטויים מרוסית, כמו: קור כלבי…
…
continue reading
1
פרק 15: שולחן, אינטרנט, שמש - למה יש זכר ונקבה בדברים דוממים? / עם ד"ר קרן דובנוב
57:25
57:25
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
57:25
למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי.***הוא אינו חי אלא דומם ובכל זאת אנחנו מייחסים לו תכונות של דבר חי: השולחן הוא חפץ דומם, נטול רוח…
…
continue reading
1
פרק 14: כשסימבה פגש את דרדסית: שיחה עם שפרירה זכאי - מלכת הדיבוב בישראל
50:02
50:02
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
50:02
לא בכל יום אדם מגשים את חלומו.היא חתומה על תרגום הסרטים והשירים הקלסיים של דיסני (מלך האריות, אלדין, בת הים הקטנה), על תרגום הסדרות שגדלנו עליהן (רחוב סומסום, כוח המחץ, שאלתיאל קוואק) ועל הפתיחים שכל אחד יודע לזמזם (דרדסים, החיים, אלף ואחת אמריקות). שיחה מיוחדת על תהליך העבודה מול דיסני, על ההקפדה על עברית תקינה וגבוהה בתוכן המיועד בעיקר לילדים, ומ…
…
continue reading
1
פרק 13: תרנגול, מַלְבֵּן, מרחשוון - השפעת האכדית על העברית / עם ד"ר אמיתי ברוכי-אונא
52:26
52:26
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
52:26
הפתעה: כל שמות החודשים העבריים בעצם אינם עבריים במקור, שם החודש הוא "מרחשוון" ולא "חשוון" ואינו קשור למשהו שאינו מתוק או לאדון, ואברהם אבינו לא דיבר עברית. פרק מיוחד על ההשפעה של אחת השפות העתיקות בעולם על העברית - השפעה שיש לה השלכות גם לעברית בת ימינו.***כיצד הפכה האכדית לשפה הבין-לאומית, כיצד קרה הנס והצליחו לפענח כתב בן אלפי שנים, האם יֶדע באכד…
…
continue reading
1
פרק 12: נעים להכיר: ד"ר רש"י – בלשן, מדקדק ולשונאי / עם ד"ר חנוך גמליאל
38:41
38:41
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
38:41
כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן - הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו.***כולנו שמענו עליו, כולנו קראנו דברים שהוא כתב, וכולנו גם נבְחנו על הדברים שלו בית הספר ובבחינת הבגר…
…
continue reading
1
פרק 11: לא תאמינו מה השורש של נדד, שתה וקם / עם ד"ר חנוך גמליאל
42:10
42:10
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
42:10
תמיד לימדו אותנו שיש לכל הפחות שלוש אותיות (עיצורים) שורש, ולכן השורש של נדד הוא נ-ד-ד, ושל שתה השורש ש-ת-ה והשורש של קם הוא ק-ו-ם. האומנם? כאן בפרק תגלו שבעבר חשבו אחרת: חשבו שכל אות שאינה נמצאת בכל הנטיות של המילה אינה חלק מהשורש. לכן השורש של נדד הוא ד (ידוד - אין נו"ן. נע ונד - יש רק דל"ת אחת), השורש של שתה הוא ש-ת (שתו - אין ה"א), ושל קם השורש…
…
continue reading
1
פרק 10: קופיקו, קומבינה, בורקס – כך השפיעה הלאדינו על העברית / עם פרופ' אורה שורצולד
1:00:57
1:00:57
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
1:00:57
כשמדברים על השפעה של שפה לועזית על העברית מיד חושבים על האנגלית. אבל הרבה לפני שדוד סם חיבק אותנו חזק ואנחנו חיבקנו אותו חזרה (ראו דגלי ארה"ב ביום העצמאות של ישראל) על העברית השפיעו שפות אחרות, כגון הגרמנית והיידיש.רבות נכתב על השפעת היידיש על העברית בתחומים שונים (אוצר מילים, תחביר וכדומה), ואולם את אחותה הספרדית של היידיש - הלוא היא הלאדינו, השאי…
…
continue reading
1
פרק 9: היא נלחמת בהשתלטות האנגלית על המרחב הציבורי / עם פרופ' זהר שביט
57:03
57:03
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
57:03
"לא יפרסם אדם מודעה ולא יציג שלט אלא בשפה העברית, או גם בשפה אחרת, ובלבד שהשפה העברית תתפוס לא פחות ממחצית שטחם".תתפלאו, אבל המשפט הנ"ל אינו פנטזיה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, אלא חוק עזר עירוני של לא פחות מאשר עיריית תל אביב יפו [למטיבי לכת: חוק עזר לתל-אביב-יפו (שילוט), התשנ"ג-1992, פרק רביעי, סעיף 18 א] - העיר שבה לא אחת מסתובבים בקניון ומרגיש…
…
continue reading