×
Science ציבורי
[super 7]
×
פודקאסט הכי טוב בנושא Science שיכלנו למצוא (עודכן ינואר 2020)
פודקאסט הכי טוב בנושא Science שיכלנו למצוא
עודכן ינואר 2020
People's thirst for knowledge and exploring the unknown is responsible for the development of our civilisation. New breakthroughs are announced on a daily basis and new planets are discovered, which might be difficult to follow. Podcasts can help you expand your gray matter and learn new facts, regardless of how busy you are as they are portable, easy to follow from any location, most of them free. Thanks to podcasts, people can fetch the latest science news and be among the first ones to find out about the latest breakthroughs, planets, and the latest research results. In this catalog you can find podcasts which cover all aspects of science, ranging from the tiniest microbes in our bodies to the outer reaches of space. There are podcasts where people can learn more about the mysteries which still puzzle us all, accompanied by people who devote their lives to solving them. Some podcasts cover interviews with the world's top scientists, answers to people's science questions and offer safe science experiments to try at home.
הצטרפו למיליוני משתמשים של משתמשי Player FM היום כדי לקבל חדשות ותובנות בכל עת שתרצו, גם כשאתם במצב לא מקוון. פודקאסט חכם עם יישום הפודקאסט בחינם שמסרב להתפשר. בואו ננגן!
הצטרפו ליישום הפודקאסט הטוב ביותר בעולם כדי לנהל את התוכניות המועדפות שלכם באינטרנט ולנגן אותם במצב לא מקוון ביישום אנדרואיד ו- iOS. זה בחינם וקל!
More
show episodes
 
חוקרים וחוקרות שואלים שאלות מרתקות ומתגלגלים מהן אל שאלות רבות אחרות, תחומי ידע נפגשים עם תחומים אחרים, ולעתים גם נמצאת תשובה. בכל תכנית גיל מרקוביץ תצלול עם החוקרים לעומקם של התהליכים המורכבים שמשפיעים על חיינו
 
מפגש אישי עם מיטב החוקרים בישראל. המפגשים מוקלטים מול קהל בבארים ומועדונים ברחבי הארץ. הקהל משתתף בהקלטה ומוזמן לשאול שאלות. התוכנית משודרת בגלי צה"ל.בסמסטר א' השתתפו, בין היתר, ד"ר דניאל מיכאלסון, חוקר אלצהיימר באוניברסיטת ת"א, וד"ר ברקת קרן-שיף, מומחית לכאב ופעילה למען לגליזציה של קנאביס.סמסטר ב' עסקנו בחקר המוח וניסינו להבין איך עובד הזיכרון שלנו; דיברנו על בינה מלאכותית ותהינו מתי הרובוטים ישתלטו באמת על העולם; וגם, בדקנו איך שינה עידן המידע את חיינו ושאלנו האם היום שבו ישבטו בני אדם נמצ ...
 
סיפורים מפתיעים על הטבע שלנו
 
כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
 
הפודקאסט "מסע הקסם המדעי" הוא חלק מאתר חדשות מדע ישראלי מבית מכון ויצמן למדע.אתר "מסע הקסם המדעי" עלה לרשת, לראשונה, בשנת 1998 ועבר לאורך השנים התאמות ושדרוגים ברוח ההתפתחויות הטכנולוגיות. מדור הפודקאסט הכלול בו, עלה לרשת ב-2019. האתר והפודקאסט מיועדים לציבור הרחב המתעניין במדע, וממוקד בסיפורים על מחקרים בחזית המדע הנערכים במכון ויצמן למדע בתחומי מדעי החיים, סביבה וטבע, חלל ופיסיקה, כימיה, מתמטיקה ומדעי המחשב, וטכנולוגיה. מדור מיוחד בפודקאסט, מביא שיחות בין מדענים ואמנים, הבוחנים, יחד, את הק ...
 
Loading …
show series
 
בוטניקה היא ענף במדעי החיים שבמסגרתו נחקרים מגוון תחומים בעולם הצומח. נגדיר מושגי יסוד, כדי שנוכל לעסוק באבולוציה של פרחים: מאקרו אבולוציה, מיקרו אבולוציה סיסטמטיקה ועוד. נספר על ישראל כבית גידול מרובה במיני צמחים, שבמדע טרם איתרו וזיהו את כולם. עם דוקטור יובל ספירעל ידי כאן | Kan
 
נצלול אל הבנת תהליכי היווצרות מינים - ספציאציה. לשם כך נגדיר מין במובן הביולוגי, ונלמד שהמינים ממוקמים על רצף ולא מבודדים רבייתית זה מזה באופן בינארי. נלמד כמה מהסיבות לבידוד רבייתי, ונסיים בדוגמה להיווצרות מינים בישראל: שמונת מיני אירוס ההיכל שגדלים בארץ. עם דוקטור יובל ספירעל ידי כאן | Kan
 
נלמד שלושה יסודות בתהליך הברירה הטבעית: שונות פנוטיפית, הבסיס הגנטי של תכונת השונות, ומידת ההצלחה של הפרט בהישרדות וברבייה כתלות בערך של התכונה. נתמקד באחת הדרכים שבהן מתרחשת ברירה טבעית: האבקה, ושוב נעשה זאת באמצעות הדוגמה של פרח האירוס וקשרי הגומלין שלו עם דבורי הבר שמאביקות אותו. עם דוקטור יובל ספיר…
 
האופי האקלימי הישראלי הוא כר פורה לניסויים טבעיים, ואפשר לנסות לבחון באמצעותו כיצד משפיעים שינויי אקלים על תפוצת צמחים וסיכויים לשרוד שינויים אקלימיים. הפעם נעזר בדוגמת העוקצר המצוי, וננסה להבין אילו מנגנונים מאפשרים לעוקצר לגדול באקלימים מגוונים. עם דוקטור יובל ספירעל ידי כאן | Kan
 
דווקא מארי קונדו, שטוענת שהיא חיה במינימליזם קיצוני, הצליחה כנראה להבין לליבם של הנוטים לאגרנות - יותר טוב מכל מי שהיה שם לפניה. איך היא עשתה זאת?על ידי גלובס - Globes
 
נמשיך את מסע הלמידה של האגודות הוולונטריות ברוסיה, ונעמיק את ההבנה לגבי האופן שבו התפתחו עמדות פוליטיות ופעילות פוליטית. אלכסנדר השני הנהיג שינויים משמעותיים ברוסיה, שנשזרה בהם רוח התקופה שהוביל הדור הצעיר, רוח ששואפת להטיל ספק בערכים הרוסיים המסורתיים. נלמד כיצד מגמות אלה השפיעו על הצאר ועל החברה הרוסית בכללותה. עם דוקטור ורה קפלן…
 
נמשיך ללמוד את תופעת האגודות הוולונטריות, שהוסיפה להתפתח ברוסיה בתקופת שלטונה של יקטרינה השניה. נשאל מה היתה הסיבה להתאגדות, אילו רעיונות פילוסופיים עלו לדיון, וכיצד השתתפה בהן יקטרינה עצמה. מורכבות זו תלווה אותנו אל תחילת המאה ה-19 ותקופת שלטונו של אלכסנדר הראשון. נבחן כיצד השתנו אופיו, אמונותיו וסגנון שלטונו לאחר המלחמה עם צרפת, ואיך זו השפיעה על…
 
נלמד את תופעת האגודות הוולונטריות שהתפתחו ברוסיה החל מהמחצית השנייה של המאה ה-18. נתחיל בסיפורו של פיוטר הגדול: ההשכלה שקיבל, התרבות האירופית שממנה הושפע והערכים שהשריש בתור צאר, דוגמת יוזמה ורכישת ידע לצד מסירות לשירות המדיני. החלטותיו אפשרו מוביליות חברתית בחברה מעמדית. במקביל, לא במקרה ולא במנותק, החלה להתפתח תופעת המלומדים שהתכנסו כדי לייצר מרח…
 
נבחן כיצד השפיע הרעב הגדול שפקד את רוסיה בשנות ה-90 של המאה ה-19 על השלטון ועל החברה האזרחית - אותן אגודות וולנטריות. הרעיונות שנהגו במסגרות סגורות החלו להישמע בפתיחות, והאגודות הפכו מהתכנסות של מעמד האצולה להתכנסות פתוחה לכל, אך לא בלי מחיר. נסיים את הסדרה בניסיון להבין מה היתה השפעתן של האגודות על הפוליטיקה והחיים הציבוריים ברוסיה, וכיצד אלה הצעי…
 
איפה היה פעם ים על כוכב הלכת? איך השפיעו הנהרות על הטופוגרפיה שלו? והיכן עוד אפשר למצוא שם מים זורמים? חמישה דברים שלא ידעתם על המים במאדיםעל ידי כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
 
איך מונעים מחלות בעזרת טריליוני חיידקים, מיליוני גנים ועשרות אלפי משתתפי מחקר? פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע מתארח אצל גלי וינריב לשיחה חורפית. הפרק הוקלט מול קהל חי בבר בתל אביבעל ידי גלובס - Globes
 
נלמד מהי אנתרופולוגיה חברתית ואת אופני המחקר של יחסי פרט ומדינה וקבוצות ומדינה. במסגרת זו נתמקד במצפה רמון ובתהליכי הג'נטריפיקציה שמתרחשים בה ב-20 השנים האחרונות. נגדיר מושגי בסיס ונחשוב על חלופות למושג פריפריה. עם דוקטור ריינה רעות בנדריהםעל ידי כאן | Kan
 
נמשיך את ההבנה בנוגע לתהליכי הג'נטריפיקציה שהתרחשו בעיירה מצפה רמון. לשם כך, נלמד רקע למקרה, משנות ה-50 ועד שנות ה-90: תושבות ותושבי המקום, המקצועות המקובלים, השתנות האוכלוסייה והשפעתה הכלכלית והחברתית באזור. עם דוקטור ריינה רעות בנדריהםעל ידי כאן | Kan
 
נעקוב אחרי סיפורה של מצפה רמון גם אל שנות האלפיים, שבמהלכן הגיעה למצפה רמון קהילה של חרדים לאומיים שיצאו מדימונה. כדי להבין את השפעתה של הקהילה החדשה נלמד את המושג "הון סימבולי" ונכיר את אורח החיים שמקיימת הקהילה וחשוב לה לשמר. נעקוב אחרי ההתפתחויות של אלה בתחומי החינוך והתרבות במצפה רמון. עם דוקטור ריינה רעות בנדריהם…
 
נצרף מושג משמעותי לשיחות על אודות תהליכי ג'נטריפיקציה במצפה רמון: זיכרון קולקטיבי. זהו מעין ידע חברתי שממלא תפקיד בתודעה שלנו, גורם בעל חשיבות בהבניית הזהות שלנו בהווה. נלמד כיצד משפיעים תהליכי הג'נטריפיקציה במצפה רמון על הזיכרון הקולקטיבי של תושבות ותושבי המקום. נכיר את המרכיבים של הזיכרון הקולקטיבי, הקבוצות שנכללות בו או לא מספיק נכללות בו. עם דו…
 
בני אדם נוטים לפחד מתחושות מסתוריות, בעיקר כשנוצרת אי-נוחות שמאיימים על איכות החיים ● למה אנחנו כל כך מפחדים מדברים מוזרים? ● פרק מפחיד במיוחדעל ידי גלובס - Globes
 
יהודה המכבי לא לבד: גיבורים מעניקים לנו השראה ומודלים להזדהות, מעצבים את ערכינו ונותנים לנו סיבה לשאוף ליותר. הסיפורים שעושים אותנועל ידי כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
 
פן אפריקניות היא תנועה שהחלה להתגבש בסוף המאה ה-19, שקוראת לאיחוד ואחווה בין העמים והמדינות ביבשת אפריקה, ואף לאיחוד הפזורה השחורה העולמית. נבחן את הביטויים המוזיקליים של תנועה זו, וגם את האופן שבו מוזיקה מגוונת השפיעה על רעיונות התנועה, כלומר היחסים שבין המוזיקלי לפוליטי. עם יאיר השחרעל ידי כאן | Kan
 
נמשיך ללמוד את רעיון הפן אפריקניזם, שמכיל מתחים רבים. נלמד כמה ממתחים אלה, כיצד התמודדו איתם מנהיגי התנועה בעלי דעות שונות אלה מאלה וכיצד מתחים אלה באו לביטוי בזהות המוזיקלית של קבוצות אתניות אפריקניות מגוונות וביחסים המוזיקליים שבין שחורים ללבנים. עם יאיר השחרעל ידי כאן | Kan
 
נייחד את הפרק להשפעות המוזיקליות בין אמריקה לאפריקה, השפעות רב כיווניות ורב ממדיות. נלמד על המוזיקה הקובנית, שמקצביה מושפעים ממקצבים אפריקניים במקורם, מעורבבים בהשפעה ספרדית, ונמשיך אל מוזיקת הג'אז. עם יאיר השחרעל ידי כאן | Kan
 
את הפרק הרביעי נייחד לסיפורה של מירים מאקבה, מוזיקאית דרום אפריקנית, שנולדה בג'והנסבורג עוד לפני משטר האפרטהייד. נעקוב אחר האופן שבו התפתחה הקריירה של מאקבה, וכיצד היא שוזרת בה מוזיקה אפרו אמריקנית, מוזיקת פולקלור אפריקנית וסוגות נוספות. הפעילות המוזיקלית של מאקבה היא גם פעילות פוליטית, ועד היום היא מכונה "מאמא אפריקה". עם יאיר השחר…
 
משימפנזים ועד עורבים, מדולפינים ועד תמנונים: בכל רחבי עולם החי יש מינים שמשתמשים בכלים. מדוע היכולת הזו התפתחה אצל מינים מעטים יחסית, ומדוע דווקא אצלם?על ידי כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
 
מאמצי השימור של איי הגלפגוס הציתו מאבק חריף בין תושבי האי הותיקים ואנשי הגנת הסביבה המנסים למנוע הכחדת מינים ● איך הפכו ארגוני שימור הסביבה לאויבי העם? ואיך זה קשור למאות אלפי גופות עזים שנותרו להירקב על האי? ● פרק פתיחת העונהעל ידי גלובס - Globes
 
נלמד איפה וכיצד התפתח רעיון אחריות היצרן המורחבת, רעיון שנועד להתמודד, חלקית, עם בעיית הפסולת. היישום הוא בהטלת אחריות על היצרן לכל מחזור החיים של המוצר. נבחן כיצד יושם לראשונה, ומה חלקם של המדינה ושל הציבור במדיניות זו. עם דוקטור גלעד אוסטרובסקיעל ידי כאן | Kan
 
בפרק האחרון נעסוק במדיניות הפסולת בישראל. נלמד את חוק המיחזור הישראלי - תוכנו ובעקבות מה חוקק, ונשאל שאלות ביצוע ואכיפה, כדי להבין כיצד מיושמת המדיניות. נכיר את חוק הפיקדון ואת החוק להסדרת הטיפול באריזות. לבסוף נשאל באיזו מידה חלה בישראל אחריות היצרן המורחבת ומה מידת הנכונות הישראלית לטפל בבעיות סביבתיות. עם דוקטור גלעד אוסטרובסקי…
 
הדמות הראשית בסדרת פרקים זו היא פסולת. הפסולת שלנו מגוונת והמרחב הציבורי מתוכנן כך שלא נפגוש בה. נלמד על כמויות הפסולת ועל השפעתן על הסביבה ועלינו, על תהליכים כימיים שמתרחשים בפסולת ועל מספר גישות שפותחו כדי להתמודד עם הבעיות שיוצרת הפסולת. עם דוקטור גלעד אוסטרובסקיעל ידי כאן | Kan
 
נמשיך ללמוד את סיפורה של הפסולת הגרמנית. מדיניות היצרן המורחבת בגרמניה השפיעה על הסחר בינה בין למדינות אחרות. השפעה זו לצד מקרים נוספים הביאו את האיחוד האירופי לטפל בנושא הפסולת. נלמד את החקיקה האירופית, את האופן שבו יושמו החוקים ואת השפעתם על מדינות אחרות בעולם. עם דוקטור גלעד אוסטרובסקיעל ידי כאן | Kan
 
נדון בתחום המשפט, ונעמיק בדיני תאגידים. נגדיר תאגיד ונכיר מספר תפיסות שמספקות תשובה לשאלה מהי מהות התאגיד, וממנה גוזרות את מטרתו ושיטות פעולתו. נלמד את המתח שבין יעילות כלכלית לאחריות חברתית, המלווה את דיני התאגידים ב-150 השנים האחרונות, וילווה את סדרת הפרקים שלנו. עם דוקטור עופר סיטבוןעל ידי כאן | Kan
 
נלמד שתי התפתחויות מהותיות שהתרחשו ב-70 השנים האחרונות והשפיעו על אופיו ומעמדו של התאגיד: המעבר מתפיסה של מדינת רווחה לסדר חברתי כלכלי מסוג ניאו-ליברליזם, והמעבר של התאגיד מסטטוס השתייכות לאומית להיותו ישות רב לאומית - מעבר שקשור בתהליכי גלובליזציה. נלמד כיצד השפיעו ההתפתחויות על עוצמתו המשפטית, הפוליטית והכלכלית של התאגיד. עם דוקטור עופר סיטבון…
 
נדון בשאלה מהם היחסים בין התאגיד לבין החברה בכללותה: האם התאגיד מקיים קשר ישיר עם הציבור, קשר עקיף, או מקיים קשר רק עם בעלי המניות? לכל תשובה השלכות שונות אלה מאלה. נלמד שלושה אופנים לעיסוק במושג ׳אחריות תאגידית׳, ונשאל איזה אופן מתאים ביותר לתקופתנו, המאופיינת בגלובליזציה. עם דוקטור עופר סיטבוןעל ידי כאן | Kan
 
בעוד שמדינה מחויבת לשמור על ולהבטיח את זכויות האדם, לגבי תאגידים חובה זו לא חלה, ולא ברור אם אפשרה להחילה עליהם. נדבר על מסמך ה"עקרונות מנחים על עסקים וזכויות אדם" שפרסם האו״ם, על תופעת הליטיגציה הטראנס-לאומית ועל מקרה הבוחן של תאגידי התרופות. עם דוקטור עופר סיטבוןעל ידי כאן | Kan
 
נלמד מושגים בסיסיים במשפט חוקתי, המשפט שעוסק ביחסים שבין המדינה לאדם ובין רשויות השלטון. כך נבין לעומק מהן הזכויות הטבעיות של כל אדם באשר הוא, ונשאל האם התאגיד זכאי לזכויות יסוד במעמד חוקתי, כמו האדם? נלמד את תשובת המסורת של המשפט האמריקני ונבחן את מגמות המשפט הישראלי בנושא. עם דוקטור עופר סיטבוןעל ידי כאן | Kan
 
בפרק הזה נתמקד בנו - הצרכניות והצרכנים, שמקיימים יחסים יומיומיים עם התאגידים הרב לאומיים. נבחן עד כמה מושפעים התאגידים מהלחץ שצרכן אחד, או רבים, מפעילים, ומהם סוגי המוטיבציה שיכולים לשנות את הרגלי הצריכה של אדם, או להניע אותו למחות ולהיאבק נגד תאגיד. נעסוק בשלוש רמות שמרכיבות את הלחץ שמופעל על התאגידים מצד הצרכנים, ונשאל באיזו מידה אפשר, אם בכלל, ל…
 
שעון המים המשוכלל שהיה יצירת אמנות בפני עצמו, המשאבה שהמציאה את גל הארכובה וסירת הנגינה שבישרה את בוא הרובוטים. יצירותיו פורצות הדרך של אל-ג'זארי, המהנדס המוסלמי הגאון בן המאה ה-12על ידי כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
 
תפישות אימהוּת שנראות לנו נצחיות וקבועות הן דווקא נזילות. כדי לבחון את הגמישות נרחיק אל תקופות פרה היסטוריות ונלמד על המאפיינים והסמלים של אימהות בתקופת האבן הקדומה, על אמא אדמה ומשם נעבור אל תקופת האבן החדשה, כשהחברה האנושית הופכת מניידת לנייחת. נתקדם אל סיפור הבריאה אנומה אליש, סיפור הבריאה המקראי ודמותה של מריה בברית החדשה. נדון בהבדלים שבין סמל…
 
בשנות ה-70 של המאה ה-20 התרחש האיחוד המושגי בין בורא לנברא, בין חיים ומוות, גוף ונפש. איחוד זה בא לביטוי ביצירות אומנות. נלמד על האיחוד באמצעות יצירות אומנות אלה, נשאל כיצד הוא התאפשר, ואיזה קול נשי הוא מביא עמו, או שמא הוא מציף את הסמלים בלבד, בשל האסתטיקה שלהם, ואת המסר מותיר דחוק במקומו ההיסטורי. עם דוקטור גל ונטורה…
 
נעסוק במושגים אימהוּת ואימהיוּת, באופן שבו השתנו במשך הזמן: בהיסטוריה הרחוקה, במקרא, במאות ה-18-19 ובימינו. נלמד את התפישות באמצעות סמלים של אימהות ואימהיות בתקופות המגוונות, ונשאל מה מאלה משפיע ומעצב את התפישות והציפיות העכשוויות הרווחות במאה ה-21 וכיצד. יצירות האומנות ישקפו עבורנו את הלך הרוח התקופתי שבו נוצרו. עם דוקטור גל ונטורה…
 
לפני כשלושים שנה הגיעו אריות ים לעיר סן פרנסיסקו, והחליטו להישאר שם. במקרה זה, שני הצדדים הרוויחו – אך מגעים קרובים מדי בין חיות בר ובני אדם עלולים לעורר בעיות לא מעטותעל ידי כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
 
נלמד מהם, בהגדרה, מקומות קדושים ונלמד על תופעת העלייה לרגל שהתפתחה ביחס אליהם במשך ההיסטוריה. נדון בעיקר בנצרות. ניעזר בטקסטים מסוגים שונים כדי ללמוד על היחס למקומות אלה, יחס שמשתנה בין תרבויות, תקופות ומעמדות. עם פרופסור אורה לימורעל ידי כאן | Kan
 
נתמקד במקום קדוש אחד: הר הזיתים. נלמד על הר הזיתים בעזרת אזכוריו שבמקרא ובברית החדשה - אירועים שבעקבותיהם הוא קדוש גם ליהדות וגם לנצרות. ההר קדוש גם לאסלאם בעקבות הקשר שלו למסורות של חיים ומוות. עם פרופסור אורה לימורעל ידי כאן | Kan
 
עלייה לרגל היא מסע, הן פיזי הן רוחני-אמוני. בדת הנוצרית, לעומת היהדות והאסלאם, אין מצוות עלייה לרגל, ומדובר במסעות רצוניים בלבד. כך הפך מימושם למעשה הקרבה של ממש. נלמד גם על מזכרות שמקובל לקחת מן המסע. עם פרופסור אורה לימורעל ידי כאן | Kan
 
העלייה לרגל הנוצרית המערבית הותירה ספרות ענפה, עד שהפכה לסוגה ספרותית רחבה. תוכנה של ספרות זו עוסק בקדושת המקומות והפולחנים שמתקיימים בהם. נלמד על שני מסעות באמצעות טקסטים שכתבו העולים לרגל עצמם. עם פרופסור אורה לימורעל ידי כאן | Kan
 
לקראת העונה החדשה, שתעלה ממש בקרוב, אנחנו מקליטים פרק בשידור חי. יום שלישי, 19.11, ב"קאנטרי קלאב" - דיזנגוף סנטר, תל אביב פתיחת דלתות: 19:00, תחילת הראיון - 19:45 משקה ראשון חינם רוצים להשתתף בהקלטת הפרק? הרשמו כאן בינתיים אתם מוזמנים ומוזמנות להאזין מחדש לפרק שהכי אהבתם בעונה הראשונה – הכל בראש – מה קורה לנו במוח, ששודר לראשונה ב-28.3…
 
צדק מעברי הוא מושג תיאורטי וגם תחום פעולה. נלמד את יסודות החשיבה של צדק מעברי, יסודות הקשורים בטראומה והשפעתה לטווח ארוך, ואת המנגנונים המוצעים לתיקון עוולות שנגרמו בין קבוצות, בין משטר לאזרחים ובין הפרטים עצמם: הקורבן והפוגע. עם ג'סיקה נבועל ידי כאן | Kan
 
מקרה בוחן ראשון: המשטר הצבאי בארגנטינה, 1976-1983. נכיר את האווירה הפוליטית בארגנטינה במאה ה-20. נתמקד בשנת 1976 ובמשבר הכלכלי שאפיין אותה ואפשר את עלייתו של משטר צבאי, אך הפעם שונה מקודמיו: משטר שהטיל אימה ברחובות ארגנטינה. נלמד מה היו דרכי הפעולה של המשטר וכיצד שמר על כוחו. עם דוקטור קלאודיה קדר וג'סיקה נבו…
 
מקרה בוחן ראשון: המשטר הצבאי בארגנטינה, 1976-1983. בשנת 1982 משבר כלכלי עמוק סדק את יציבות המשטר הצבאי והחל תהליך של בחירות דמוקרטיות. נלמד כיצד התמודדו מנהיגי המשטר הצבאי עם הקריסה, כיצד התייחסו אליהם הנבחרים החדשים, ואילו מנגנונים לעשיית צדק הופעלו לצד מערכת המשפט הממסדית. עם דוקטור קלאודיה קדר וג'סיקה נבו…
 
מקרה בוחן שני: ילידים אמריקנים בקנדה. בצפון אמריקה חיו ילידי היבשת בערך 10,000 שנה. במשך השנים הגיעו לאמריקה הצפונית גם בני האינוּאיט, ובסוף המאה ה-15 הגיע האדם הלבן מאירופה שהתיישב בה כדרך לצבירת רכוש. נלמד על המפגש הכוחני בין הילידים האמריקניים לבין האירופאיים, ונכיר את מדיניות הוצאת ילדים מבתיהם בכפייה שנמשכה עד אמצע המאה ה-20. מדיניות זו מהווה …
 
מקרה בוחן שני: ילידים אמריקנים בקנדה. נלמד את הגורמים לשינוי ביחסים בין העמים הילידיים לבין האוכלוסייה הלבנה בקנדה בדגש על מדיניות הוצאת ילדים בכפייה מבתיהם. נלמד על המאמצים שהחלו בשנות ה-60 להכלת נרטיבים נוספים במרחב הציבורי מלבד הנרטיב האירופי בנוגע לעברה של קנדה. נלמד על החוקים להגנת הילד, מנגנוני הצדק החלופי שהופעלו ואת מעמדם של הילידים היום. ע…
 
מקרה בוחן שלישי: שעבודם של אפריקנים ביבשות אמריקה. נלמד את סדר הגודל של תופעת השעבוד בארצות הברית, שנמשכה 250 שנים. נבין מדוע השעבוד האפריקני הוא אחד ממאפייני הבסיס של החברה האמריקנית: השיטה הכלכלית, הרעיון הדמוקרטי ויחסי שחורים ולבנים. נכיר את ניסיונות ההשתלבות של המשועבדים ואת ניסיונות השמירה על ההיררכיה מצד הציבור הלבן באמצעות מדיניות ההפרדה. עם…
 
מקרה בוחן שלישי: שעבודם של אפריקנים ביבשות אמריקה. נמשיך ללמוד את מעמדה של האוכלוסייה השחורה בארצות הברית במאה ה-20 רוויית המאורעות, שגרמו לרבים לעסוק בשאלת היחסים שבין מדינה ואזרח. נכיר את המאמר "ההצדקה לפיצויים" ונלמד על ניסיונות עכשוויים להשגת צדק באמצעים חלופיים - ניסיונות שמתרחשים במקומות שבהם הממסד לא נוקט בצעדים. עם דוקטור יעל שטרנהל וג'סיקה…
 
Google login Twitter login Classic login