))
זבחים עג – שיעור דף יומי
Manage episode 521248916 series 2590710
תוכן מסופק על ידי אורי בריליאנט - http://www.sinai.org.il. כל תוכן הפודקאסטים כולל פרקים, גרפיקה ותיאורי פודקאסטים מועלים ומסופקים ישירות על ידי אורי בריליאנט - http://www.sinai.org.il או שותף פלטפורמת הפודקאסט שלהם. אם אתה מאמין שמישהו משתמש ביצירה שלך המוגנת בזכויות יוצרים ללא רשותך, אתה יכול לעקוב אחר התהליך המתואר כאן https://he.player.fm/legal.
לעילוי נשמת גיסי היקר והאהוב יצחק חיים בן מרדכי פופר ז"ל,
שנפטר בר"ח כסלו אחרי מחלה קשה. הוא היה מגיד הדף יומי ברמת מגשימים ליותר מ20 שנה .עבד ה' נאמן . יהי זכרו ברוך,
ולהבדיל,
לרפואת צבי יעקב בן שמאי
להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)
https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/zevahim_73.mp3לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת זבחים לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הגמרא, שיעור דף יומי זבחים עג
(עג. 2 שורות מלמטה – עד. שורה 4)
א. אתמול – בהמה אסורה שנתערבה בבהמות מותרות – אינה בטלה ברוב.
ב. A. שואלת הגמרא – נכון שבתוך התערובת אינה בטלה, אך יש דרך נוספת להתיר ברוב – "כל דפריש מרובה פריש"!
שיוציא אחד אחד והם פרשו מהרוב ומותרים).
שיוציא אחד אחד והם פרשו מהרוב ומותרים).
תשובה – כאן כיוון שזה חשוב, חז"ל מחשיבים זאת כ"קבוע" – ואז כל דפריש כמחצה על מחצה ואסור.
[B. שיגרום להם לזוז ואז לא יהיה קבוע? (תוס' – בפסחים ט: אם פרש מהקבוע לפניו – עדיין נחשב קבוע, לכן מפרש שיעשה זאת שלא בפניו, שפותח להם דלת).
תשובת רבא – יש גזירה:
1. שמא יבואו כמה כהנים ויקחו את רוב הבהמות בבת אחת – ובזה לא אומרים "מרובא פריש" – כי לקח את הרוב.
[שני שלבים בתשובת רבא – 1. החשש שיקריבו בבת אחת. דחיית ההוא מרבנן – אחרי שפרשו והותרו לא חוזרים לאיסורם (כמו שאם ישימו של הדם בכלי אחד לא יחזרו לאיסורם). 2. החשש שיקחו בבת אחת. שחיית הגמרא – זה לא אפשרי מציאותית].
[שני שלבים בתשובת רבא – 1. החשש שיקריבו בבת אחת. דחיית ההוא מרבנן – אחרי שפרשו והותרו לא חוזרים לאיסורם (כמו שאם ישימו של הדם בכלי אחד לא יחזרו לאיסורם). 2. החשש שיקחו בבת אחת. שחיית הגמרא – זה לא אפשרי מציאותית].
2.שמא יקח מהקבוע בלי להזיז אותם (תוס' – וגוזרים אפילו בפרשו מעצמם שלא בפניו, אך רק ב"קבוע דרבנן" כמו כאן, לא בקבוע רגיל – ששם אם פרש מותר).
(ב, שליש עליון)
ג. אם בכל זאת הקריב – מה הדין? (סוגיית דיחוי)
רבא – לא מרצה (כיון שרבנן גזרו שלא יקריב ושאין פיתרון, זה נחשב דיחוי, ו"כיון שנדחה – נדחה" (אפילו אם בסוף יגלו מי הבהמה האסורה)).
קושיות:
1. רב הונא ב"י ממשנה בקינין – התערובת חטאת ועולת העוף לא בטלות ברוב, וימותו כי א"א לפדות וא"א להקריב, ואם לא שאל והקריב – אמה שבמקום הנכון כשר ובעליו יצאו יד"ח. ואם עשה חצי חצי – שניהם פסולים כחי מחמירים מספק.
למה שם לא אומרים שנדחה?
תשובת רבא – משנה זו סוברת שבע"ח לא נדחים, (ואילו רבא כמ"ד שנדחים (במחלוקת ביומא סד., והוזכר אצלנו בדף יב ועוד)).
2. משנה עז: – איבר (למשל ראש) של עולה בעלת מום שהתערבב באיברים של עולות כשירות,
לכתחילה – אסור להקריב כי לא בטל ברוב (כי חשוב), אך בדיעבד אם הקריב מקלים (כיון שמהתורה כן בטל) – ותולים שמה שהקריב זה בעל המום (הפול מ"כל דפריש"!) – ומקריבים את השאר – משמע שלא נידחו!
תשובה – המשנה כחנן המצרי שלדעתו אין דיחוי כלל (גם לא בבע"ח שחוטים).
(חנן המצרי אמר זאת לגבי שעיר הפנימי שלפני שנזרק דמו מת השעיר לעזאזל, שלא צריך להביא שניים חדשים אלא רק אחד במקום השעיר לעזאזל, כיוון שהפנימי לא נידחה – כי לדעתו אין דיחוי).
השיעור זבחים עג – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
113 פרקים
שתפו
