פרק נב: בניית בית המקדש בימי ריב"ח

תולדות התנאים ומשנתם

ב"ה

פרק נ"ב

ניסיון בניית בית המקדש השלישי בימי רבי יהושע

סיפור היסטורי מעניין היה בימי רבי יהושע בן חנניה, המתקשר לשלטון אדריינוס קיסר, והוא ניסיון בניית בית המקדש מחדש, כחמישים שנה לאחר החורבן.

אדריינוס קיסר רומי הוא היחידי בין הקיסרים שחז''ל הוסיפו לשמו את הכינוי "שחיק טמיא", ישחקו עצמותיו, וזה מכיון שבזמן מרד בר כוכבא הוא הרג ולא חמל על רבבות ומאות אלפי יהודים, החריב את העיר ביתר ואת כל יהודה, אך בתחילת שלטונו יחסו ליהודים היה אחר.

בפרקים הקודמים למדנו על קשריו הטובים עם רבי יהושע בן חנניה, סיפור היסטורי מעניין היה בתקופת רבי יהושע הקשור לאדריינוס קיסר.

זה היה כאמור, כחמישים שנה אחר החורבן, אדריינוס התמנה לקיסר רומא, והוא בתחילה לא נהג ביחס רע כלפי היהודים, אדרבה, הוא נתן הוראה וציווי לבנות מחדש את בית המקדש, אך לאחר זמן הוא חזר בו וזה גרם להתמרמרות גדולה בין יהודי הארץ ורבי יהושע בן חנניה הרגיע את האנשים בידיעתו שמרד הוא חסר סיכוי ויביא להרג גדול, (וכפי שאכן קרה לאחר מכן במרד בר כוכבא).

וכפי שמספר המדרש בבראשית רבה פרשה סד:

בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש.

הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין (שולחנות להחלפת כספים) מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם. הלכו הכותים ואמרו לאדריינוס: "ידע המלך, שהעיר הזאת מרדה בך"... אמר להם: "מה אעשה - והרי כבר גזרתי?" אמרו לו: "שלח ואמור להם או שישנו את מקומו של הבית, או שיוסיפו עליו חמש אמות - ומאליהם יחזרו בהם. כי זה כבר לא יהיה במידות בית המקדש.

איגרת זו נתקבלה כשהיהודים כבר נקהלו בהמוניהם בבקעת בית רמון שבגליל, בכדי לתכנן בניית בית המקדש. גזירת המלך החדשה עוררה צער וזעם, והתעורר חשש שמא יפרוץ מרד חדש, שיכחיד את שארית הפליטה שנותרה בארץ. החכמים שנאספו במקום נתנו את עיניהם ברבי יהושע בן חנניה, והוא בחכמתו עמד ודרש בפני הנאספים, שיכך את הזעם בספרו משל אודות אריה שנתקעה עצם בגרונו, לאחר שטרף טרף, ואמר מי שיוציא את העצם יקבל שכר, הגיע לשם עוף בשם קורא מצרי, שמקורו ארוך, והוא הוציא את העצם, לאחר מכן ניגש לאריה וביקש את שכרו, אמר לו האריה "תהיה מלגלג ואומר שנכנסת לפה האריה בשלום ויצאת בשלום".

והנמשל: נכנסנו ללוע הארי ואנו בסכנת חיים לעם כולו, לפיכך עלינו להתפזר הפעם, ונמתין להזדמנות אחרת, ובלשונו של רבי יהושע: "דיינו, שנכנסנו לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום".

אדריינוס לא הסתפק בביטול ההבטחה אלא החל לבנות את ירושלים כעיר אלילית רומאית בשם איליה קפיטולינה. ועשה גזירות שמד כאיסור על המילה.

עקילס הגר

סיפור נוסף הקשור לרבי יהושע בן חנניה ולאדריינוס קיסר שהיה באותו הזמן, (ויש היסטריונים המקשרים בין שני הסיפורים אך במקורותינו, מקורות חז"ל לא נכתב על כך) הוא סיפורו של עקילס הגר, אחיינו של אדריינוס, וכפי שהמדרש בתנחומא משפטים פרשה ה מספר:

עֲקִילַס הַגֵּר בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל אַדְרִיָּאנוֹס, הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּיֵּר וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן אַדְרִיָּאנוֹס דּוֹדוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אַתָּה חָסֵר כֶּסֶף וְזָהָב, הֲרֵי אוֹצְרוֹתַי לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה לָצֵאת לַחוּץ לֵידַע דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמָּלֵךְ בְּךָ הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ: כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת וְאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר. בָּא לוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלָמַד תּוֹרָה.

לְאַחַר זְמַן מְצָאוּהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רָאוּהוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: עֲקִילַס לוֹמֵד תּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁבָּא אֶצְלָם, הִתְחִיל לִשְׁאֹל לָהֶם שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה, וְהֵן מְשִׁיבִין אוֹתוֹ.

עָלָה אֵצֶל אַדְרִיָּאנוֹס דּוֹדוֹ, אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת. סָבוּר אֲנִי שֶׁהִפְסִידָה פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלְּךָ אוֹ שֶׁמָּא הֵצֵר לְךָ אָדָם? אָמַר לוֹ: לָאו. לאָמַר לוֹ: אַתָּה קָרוֹב לִי וְאָדָם מֵצֵר לִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּמַדְתִּי תּוֹרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּלְתִּי אֶת עַצְמִי.

אָמַר לוֹ: וּמִי אָמַר לְךָ כָּךְ? אָמַר לוֹ: בְּךָ נִמְלַכְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי. אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, וְאָמַרְתָּ לִי, כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ וַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת. חָזַרְתִּי עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא רָאִיתִי אֻמָּה שְׁפָלָה נְתוּנָה בָּאָרֶץ כְּיִשְׂרָאֵל, וְסוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת. שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה: כֹּה אָמַר ה' גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ, לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים מְלָכִים יִרְאוּ וְקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְמַעַן ה' אֲשֶׁר נֶאֱמָן קְדֹשׁ יִשְׂרָאֵל וַיִּבְחָרֶךָּ (ישעיה מט, ז).

אָמַר לוֹ סִקְנַדְרוֹס (יועץ המלך) שֶׁלּוֹ: עֲתִידִין אֵלּוּ שֶׁאָמַרְתָּ, שֶׁיְּהוּ מְלָכִים עוֹמְדִים מִפְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ. הִכָּהוּ אַדְרִיָּאנוֹס עַל לְחָיָיו, אָמַר לוֹ: יֵשׁ נוֹתְנִין רְטִיָּה אֶלָּא עַל גַּב הַמַּכָּה. עַכְשָׁו אִם רוֹאִין גִּילוֹרֵר אֶחָד אֵין עוֹמְדִין מִלְּפָנָיו, שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר שֶׁהַמְּלָכִים רוֹאִין אוֹתָם וְעוֹמְדִין מִפְּנֵיהֶם.

אָמַר לוֹ סִקְנַדְרוֹס: אִם כֵּן מַה תַּעֲשֶׂה, טָמְנֵהוּ, הוֹאִיל וְהִתְגַּיֵּר הָרְגֵהוּ. אָמַר לוֹ: עֲקִילַס בֶּן אֲחוֹתִי עַד שֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ הָיָה רָאוּי לְהִתְגַּיֵּר, מַה עָשָׂה סִקְנַדְרוֹס שֶׁלּוֹ עָלָה לַגַּג וְנָפַל וּמֵת, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת, כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה' (שופטים ה, לא).

אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוֹס: הֲרֵי מֵת סְקַנְדְּרוֹס, אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי עַל מֶה עָשִׂיתָ הַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר לוֹ: שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה וְלֹא לִמּוֹל. אָמַר לוֹ עֲקִילַס: נָתַתָּ לְאִסְטְרַטְלִירוֹס אֲנוּנָה אֶלָּא אִם כֵּן נָטַל זֵינוֹ שֶׁלּוֹ, (האם תתן לחייל משכורת אם הוא לא ישא נשק?). כָּךְ, לְעוֹלָם אִם אֵין אָדָם נִמּוֹל, אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב (תהלים קמז, יט), לְמִי שֶׁהוּא מָל כְּיַעֲקֹב, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי (תהלים קמז, כ), מִשּׁוּם שֶׁהֵם עֲרֵלִים.

המדרש בשמות רבה פרשה ל מספר עוד פרטים על רצונו של עקילס להתגייר:

פעם אחת אמר לו עקילס לאדריינוס המלך רוצה אני להתגייר ולהעשות ישראל. אמר לו לאומה זו אתה מבקש כמה בזיתי אותה כמה הרגתי אותה לירודה שבאומות אתה מבקש להתערב מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר?

אמר לו הקטן שבהם יודע היאך ברא הקב"ה את העולם, מה נברא ביום ראשון ומה נברא ביום ב' כמה יש משנברא העולם ועל מה העולם עומד ותורתן אמת.

אמר לו לך ולמד תורתן ואל תמול. אמר לו עקילס אפילו חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל שכן כתוב "מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי". ולמי לבני ישראל:

אבל גם לאחר שהתגייר, כמעט וחזר עקילס לסורו, ומי שהעמידו היה שוב רבי יהושע בן חנניה, כמסופר במדרש בראשית רבה פרשה ע:

עקילס הגר נכנס אצל ר' אליעזר אמר לו: הרי כל שבחו של גר, שנאמר (דברים י): ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה?!

אמר לו: וכי קלה היא בעיניך, דבר שנתחבט עליו אותו זקן (יעקב אבינו), שנאמר: ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ובא זה והושיטו לו בקנה.

נכנס אצל רבי יהושע אמרו לו תלמידיו: רבי! דבר שנתחבט עליו אותו זקן, את מושיטו לזה בקנה! התחיל מפייסו בדברים.

לחם, זו תורה, דכתיב (משלי ט): לכו לחמו בלחמי.

שמלה, זו טלית, זכה אדם לתורה, זכה לטלית, ולא עוד אלא, שהן משיאין את בנותיהם לכהונה, והיו בניהם כהנים גדולים, ומעלים עולות על גבי המזבח.

דבר אחר: לחם, זה לחם הפנים. ושמלה, אלו בגדי כהונה, הרי במקדש. אבל בגבולים, לחם, זו חלה. ושמלה, זו ראשית הגז.

אמרו: אלולי אריכות פנים שהאריך ר' יהושע עם עקילס, היה חוזר לסורו, וקרא עליו (שם טז): טוב ארך אפים מגבור.

לבסוף, עקילס אף תירגם את התורה ליוונית מפיו של רבי יהושע ורבי אליעזר כמסופר בירושלמי מגילה א ט: תירגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע וקילסו אותו אמרו לו (תהילים מה) יפיפית מבני אדם.

(עוד על עקילס הגר, והאם הוא אונקלוס המפורסם, בעזרת ה' בפרק מיוחד עליו).

ביאורי הרבי

בלקוטי שיחות חכ"ז עמ' 204 (וראה בשיחת י"ב תמוז תשל"ג פרטים נוספים בזה) מביא הרבי שמצינו מקורות שונים כיצד יבנה בית המקדש השלישי, האם ירד מוכן מן השמים, או שיבנה בידי אדם, בכמה מקומות כתוב שירד מוכן ומשוכלל מן השמים, ומצד שני במקורות אחרים כתוב שיבנה בידי אדם או בידי המלך המשיח, וכך פוסק גם הרמב"ם להלכה בהלכות מלכים פרק י"א, שיבנה בידי מלך המשיח.

והנה קשה על השיטה שזה צריך לירד מוכן מן השמים, שהרי בימי רבי יהושע בן חנניה התעסקו בבניית בית המקדש, וא"כ רואים שזה יכול להיות מעשי ידי אדם, וזה "מעשה רב" ואם כן קשה כיצד ניתן לומר שזה מוכרח שירד מן השמים?

וכן קשה לאידך, לשיטת הרמב"ם שפוסק שזה יהיה על ידי מלך המשיח, וכאן רואים שניסו לבנותו שלא על ידי המשיח.

ומבאר הרבי: הגמרא במסכת סנהדרין מביאה שיש חילוק בין ביאת משיח בצורה של זכו, לבין צורה של לא זכו, ב"זכו" הגאולה תהיה ניסית, ו"לא זכו", הגאולה תהיה טבעית יותר. ולכן י"ל ש"בזכו" בית המקדש השלישי ירד מן השמים מוכן ומשוכלל כדברי רש"י, אך בלא זכו בניית בית המקדש תהיה על ידי מעשי ידי האדם.

וא"כ בימי רבי יהושע בן חנניה זה היה בודאות מצב של לא זכו, שהרי בניית בית המקדש הגיע מתוך ציווי של מלכות הרשעה, ולכן היה בית המקדש נבנה על ידי האדם.

והנה בזמן רבי יהושע בן חנניה עדיין לא התחדש הדין שהאדם שיבנה הוא מלך המשיח, שהרי המקור הקדום ביותר לכך שבניית בית המקדש יהיה על ידי המשיח הוא רבי אלעזר (המופיע במדרשים ויקרא רבה פרק ט ובמדבר רבה פרק יג), והוא היה דור לאחר רבי יהושע בן חנניה. וא"כ בדורו של ריב"ח עדיין לא התחדש שמוכרח שבניית בית המקדש השלישי יהיה על ידי משיח ולכן סברו שיהיה על ידי מעשה אדם סתם.

(אגב בלקו"ש שם נכתב רבי אליעזר וזה ודאי טעות הדפוס, צריך לתקן לרבי אלעזר כבמקור המדרש וכמוכח מכוונת הרבי שהיה לאחר ריב"ח).

וא"כ הרמב"ם שהוא ספר הלכה, הוא פוסק שהמשיח יבנה בית המקדש, כי בהלכה יש לתאר מצב המוכרח שיקרה בכל מקרה ללא קשר לאדם, וזה הלא זכו, שזה החיוב המוטל על ישראל, לבנות את בית המקדש, רק שבאם יקרה זכו, אז בניית בית המקדש השלישי תהיה מלמעלה. יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.